יום חמישי, 23 בספטמבר 2010

להיות ג'ינג'י בהולנד.


אדומי השיער הם גזע הולך ונכחד וזה אובדן לא קטן לצילום האמנותי. בידקו כמה תמונות הוקדשו לאנשים בעלי שיער בצבע הנחושת ופנים מנוקדים בנמשים לעומת צילומים שהוקדשו לברונטים למשל, ותווכחו שהראשונים לוקחים בגדול.

אבל זאת לא הסיבה, שהניעה את הצלמת ההולנדית בת העשרים ושתיים, האנה ון-דר-וודה להקדיש סדרת צילומים לג'ינג'ים ההולנדיים. הסיבה פשוטה בהרבה: בשנת 2004, בעת שעמדה על גדות נהר ואאל, סמוך לגבול עם גרמניה והתפעלה מהנוף הירוק, הבליח במוחה הרעיון שהירוק הזה ייראה הרבה יותר טוב עם קצת צבע גזר בפריים. ומיד עלה בדעתה שצריך לשתול איזה ג'ינג'י בצילום. היא החלה לתור אחר אדומי שיער בכל מקום שיכלה: גנים, בתי ספר ואפילו בהיטפלות לעוברי אורח ברחוב.  המרדף אחרי ג'ינג'ים הפך אצלה לאובססיה והסתיים בספר צילומים שנקרא MC1R- Natuurlijk rood haar, שבו תועדו מאה וחמישים הולנדים כתומי שיער בכל הגילאים. MC1R אגב, הוא הגן שאחראי לצבע העור והשיער. 

מטרתה העיקרית של ון-דר-וודה היתה לתעד את הנוף הכפרי ההולנדי ואדומי השיער היו מבחינתה אמצעי בלבד. היא העמידה אותם בתנוחות רבות משמעות בחזית של נופים דרמטיים, כיוונה אליהם תאורה מלאכותית, שהפיקה את המיטב מגווני שיערם ויצרה סט של תמונות טבע מרשימות.    אך מבלי שהתכוונה לכך,  הג'ינג'ים גנבו לנוף ההולנדי הדשן את ההצגה. אין מה לעשות, ג'ינג'י זה אופי. לא רק צבע.  

תמונות נוספות של האנה ון-דר-וודה אפשר לראות באתר שלה. 







































  

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה