יום שבת, 30 באפריל 2011

מלון Casa Talia במודיקה.


מרקו ג'יונטה וויוויאנה האדאד, זוג ארכיטקטים נשוי, נטשו את מילאנו התעשייתית לטובת חיים איטיים בעיירה ההררית מודיקה שבסיציליה. הם רכשו שישה ביתנים סביב גן פורח ושיפצו אותם בקפידה, תוך שימוש בחומרים מקומיים. הקומפלקס התיירותי הקטן זכה לשם Casa Talia, שטעון במשמעויות של שגשוג והשראה. ולמרות זאת, בני הזוג ג'יונטה-האדאד מצהירים באתר של המלון, שהמקום נועד לספק לאורחיו רוגע באוירה כפרית מיושנת.

כל אחד מהביתנים זכה לכינוי ולעיצוב אישי משלו, אך על כולם שורה רוח הדקור הסיציליאני הים-תיכוני, שממזג השפעות איטלקיות ומרוקניות.


































יום חמישי, 28 באפריל 2011

הבית של קתלין ולורנזו בלוס-אנג'לס.


ישנה סוגת עיצוב פנים מוזנחת מעט, שאולי לא זוכה לחשיפה שהיא ראויה לה בסצינת הדקור. ואני מתכוונת לקטיגורית "עיצוב אמצע הדרך". אלה אותם חללים משפחתיים מרווחים, שמשופעים ברהיטים נוחים ובאביזרים אסתטיים ומשרים תחושת אמידות נינוחה. בדרך כלל, מתגוררים בהם אנשים במיטב שנותיהם, עם חשבון בנק מפנק ועם העדפות קלאסיות מנומקות, שלעולם לא יחרגו מגבול הטעם הטוב.
    
בני הזוג קתלין ולורנזו אוחזים בבית כזה בדיוק בלוס-אנג'לס. השניים התגוררו בעבר הלא רחוק ברומא וכיום מנהלים חנות של ריהוט אלגנטי בסגנון איטלקי. ביתם הישן והמשופץ, שבו הם גרים עם בתם ועם שני כלבים, ממזג רהיטים איטלקיים מודרניים, בסגנון אמצע המאה שעברה, אמנות וחפצי נוי, שנאספו בטיולים בעולם. זהו בית נעים לעין ומאובזר היטב. אין בו אמירה עיצובית מוגדרת, ובוודאי שלא הצהרה חדשנית, אבל קתלין ולורנזו לא מבקשים לחדש, אלא לגור בנוחיות בבית, שמעוצב לטעמם. 

הצילומים נלקחו מכאן.



































   

יום שלישי, 26 באפריל 2011

דירת לופט בפריס.


הדירה הזו אמנם לא ממוקמת על גג של בניין אלא דווקא פייד-א-טר (בגובה המדרכה), אבל היא מורכבת מחלל פתוח, עם יחידות עבודה, שינה ורחצה. 

העיצוב משלב בחן את הסגנון התעשייתי הכהה, שחביב מאד על הצרפתים, חפצי שוק פשפשים וטפטים ואמנות מודרנית. 

הצילומים נלקחו מהאתר של living-agency.































   

פופים וכריות דמויי אבנים.


והרי לכן טרנד שובב מגזרת האקססוריז: פופי ישיבה וכריות נוי דמויי אבנים. מלבד, מקטיפה ואפילו מצמר. הם נראים -לרוב- כחלוקי נחל, לפעמים מקושטים בגידים ודומים למדי למקור. הפופים והכריות האלה קורצים לטרנד השיבה לטבע ומהווים conversation pieces מושלמים. לא ראיתי אותם בישראל, אבל בהחלט כן באתרי עיצוב אמריקניים ואירופאיים במחירים גבוהים מדי. אבל לראות לא עולה כסף.