יום שבת, 28 בנובמבר 2015

הבית של סוראיה ומיקאל באנסקדה.


הבית הפרברי באנסקדה, עיר לווין של שטוקהולם, מגדיר מחדש את מושג הלקטנות. סוראיה, מיקאל וששת ילדיהם גרים בחלל מגורים חסכני, שנראה כחנות חפצי וינטאייג'. יש כאן רכישות משווקי פשפשים, אתרי אינטרנט ואיקאה. סוראיה האנרגטית אחראית על הדקור ולא מפסיקה לשדרג. הפערים בין התיכנון לביצוע קצרים מאד אצלה והיא מתלוננת, שמיקאל לא שם לב לשינויים התכופים, שמתרחשים בבית הזה. כשהתמקמו כאן לפני שבע שנים, היא היתה עצורה, עיצבה בשחור לבן וחששה מצבע. הזמן עשה את שלו, היא השתחררה מעכבות ואיפשרה ליותר ויותר חפצים וצבעי פסטל להתמקם בחדרים. הבית משפחתי ומשמח, אבל בני הזוג כבר חושבים הלאה ומתכננים לעבור לבית גדול יותר באיזורי הכפר. בינתיים הם עדיין לא מצאו כלום.

הצילומים נלקחו מהאתר השוודי MY HOME













 
 









יום רביעי, 25 בנובמבר 2015

הלופט של תמר בתל-אביב.


תמר מגדירה את הלופט הקטנטן שלה כברלינאי וברור לי על מה היא מדברת. אותו מינימליזם פשוט ובהיר שנמצא בשפע בפרנצלאואר ברג, מיטה וקרויצברג קיים גם כאן, עם אמירה היפסטרית ברורה ומסודרת. אבל המקום הזה, שנראה כהסבה של חנות, שוכן בין יפו לתל-אביב, קרוב מאד לחוף ונהנה מאור  ימתיכוני מסנוור. אני אוהבת את החלונות הענקיים ואת דלת הכניסה. 

























 

הבית של ז'קלין מוראביטו בסן פול דה ואנס.


מצד אחד, רובנו יכולות רק לחלום על בית עתיק ומסוגנן בפרובאנס. מצד שני, רובנו לא השקענו ארבעים שנות יזע בבניית אימפריית עיצוב רב תחומית (בתים, מבני ציבור, כלי בית, רהיטים, תכשיטים ואפילו מוצרי מזון) ואילו ז'קלין מוראביטו- כן. האשה כסופת השיער והאלגנטית גרה בבית מהמאה ה-18 בכפר סן פול דה ואנס, אך אל תמהרו להסיק מסקנות נחפזות: "קודם כל ויותר מהכל אני עכשווית", היא מצהירה. "אבל אני גם מודעת מאד לעבר. אני אוהבת לראות ולחשוף את עקבות העבר.כשהופכים בית לעכשווי מדי, כל הקסם שלו הולך לאיבוד". הבית שלה משלב בהצלחה אלמנטים מבניים מקוריים וטכנולוגיה עדכנית, שכוללת מערכת גז, חימום תת רצפתי וברזים מפלדת אל חלד. העיצוב הלבן והרגוע מחבר פריטים בעיצובה של הבעלים, עתיקות וריהוט מודרני. מוראביטו מאמינה באיזון: "כשמרהטים חדר, צריך לחשוב על הרמוניה וחיבור לעבר. הכל צריך להיות קשור" היא אומרת. "התוצאה נראית אולי פשוטה אבל זה נובע מכך, שאין מתח. מעצבים חייבים ללמוד להסתכל על דברים. הכל חייב להיות מאוזן. היוקרה צריכה להימצא במקום שבו היא נחוצה והפשטות במקום שבו היא לא". 

הצילומים נלקחו מהאתר של The Telegraph

















אמן אורח: ג'ייסון הולי.


בשקט ומבלי לעשות מעצמו עניין, ג'ייסון הולי בורא עולמות מסתוריים, רוחשי פעילות ומתפקעים מיופי, כיעור ומוזרות. רוב יצירותיו של הולי -מאייר, צייר, מוסיקאי ומורה לאמנות מלוס אנג'לס- הן עבודות מסחריות מוזמנות. הוא מאייר -בין היתר- תמונות לירחונים, פרסומות לחברות מחשבים ועטיפות תקליטים. באתר שלו אין ולו משפט אוטוביוגרפי אחד, שלא לדבר על צילום, אבל יש הסברים מפורטים למדי על כמה מאיוריו ועל דרך עבודתו כמאייר. חלקם משעשעים למדי.  










 








 










יום שישי, 20 בנובמבר 2015

הבית של ליז ואדם בנורת'המפטון.


רעיונות. כל כך הרבה רעיונות יש בבית הזה שבמדינת מסצ'וסטס. גרים כאן אנשים שזמינות קיומית היא שמם העסקי. אדם מנהל שתי מסעדות עממיות וליז אוחזת בבית מלאכה ובחנות של ריהוט ממוחזר מעץ ומציוד תעשייתי ישן. היא בנתה את רוב הרהיטים שיש כאן ואת בית העץ שבחצר. עיצוב הבית והחצר הם פרוייקט מתמשך, ששני בני הזוג לוקחים בו חלק. דברים משתנים כאן כל הזמן וככל שזה תלוי בליז ואדם, המקום הזה ימשיך לגדול ולהתפתח גם בעתיד. ורק הגישה האישית, שמחברת ישן לעכשווי, ירוק ומקורי תישאר בעינה. הללויה.   

הצילומים נלקחו מכאן.
 
.