יום רביעי, 1 באוקטובר 2014

סטודיו האירוח The White Room במלבורן.


יזמית העיצוב האוסטרלית לין גרדנר מכה שוב. גרדנר הנמרצת, שאת ביתה פירסמתי כאן בעבר, חדרה לתחום המלונאות והקימה אכסניה כפרית בעיירת הנופש דייזלפורד. המיזם האחרון שלה שוכן ברובע פיצרוי הסופר ההייפי במלבורן ונקרא The White Room. מדובר במחסן תעשייתי, שגרדנר הסבה לסטודיו אירוח ועיצבה בסגנונה המונוכרומטי הידוע , עם מציאות שוק פשפשים ואפיל תעשייתי רגוע. 






















יום שני, 29 בספטמבר 2014

הדירה של פאולו ודניאלה בניס.


זוג הארכיטקטים פאולו ודניאלה מהעיר מילאנו, אוהבים מאד את עיר החוף ניס. הם קנו לעצמם דירה מול הים בבנין משנת 1830, שהוסב ממלון לבנין מגורים.  לאחר שיפוץ ושבירת קירות מיותרים, הם עיצבו את החדרים עם רהיטים של מעצבים דוגמת פאולה נבונה ואוספים של פריטים גדולים ומרשימים. שום דבר כאן כמעט אינו זול, אבל אפשר לשאוב רעיונות טובים מהעיצוב העוצמתי והבהיר ולממש אותם בעלויות נמוכות בהרבה. אחרי הכל, גם אנחנו ים תיכוניים, לא?

הצילומים נלקחו מכאן.


















דירה בתל-אביב.


בואו נדבר על חסר. על חללי מגורים עירומים וחצופים, שמסתכלים לנו ישר בעיניים, בלי להתבייש בעצמותיהם הגרומות ובעורם החיוור. הדעת הישראלית לא סובלת חסכים. היא חייבת  לעטוף אותם בשכבות של חמימות ביתית: שטיחים, תמונות, כריות נוי ועציצים ירוקים, אולי איזה טפט גיאומטרי. כי בית נטול חמימות הוא לא בית וכל חסר, כך כתוב בספר הזוהר הקדוש, שואף להתמלא. וחלילה לנו מלהפקיר מישהו בגשם וברוח בלי בגדים. וכדרכנו בחול, אנחנו משליכים על הזולת את רצונותינו האנוכיים, כי אנחנו הרי יודעים יותר טוב ממנו מה נכון לו ומה לא ולא אכפת לנו בשקל מי הוא רוצה בעצם, להיות.  

קטונתי מלהתעמת עם מנטרת הבית-הישראלי-החם-והמזמין המקודשת. אני לא מחפשת צרות ולא רוצה להסתבך עם אף קובעת טעם. אני רק מציעה לחשוב על הדברים מזוית קצת אחרת ולנסות לדמיין את קופסת המגורים שלנו כאישיות חיה ונושמת, שנטועה בנוף מסוים ויש לה מראה משלה ורצונות וצרכים משלה. וכדאי להתאמץ ולהקשיב לה, לבחון מה הולם אותה להשקפתה שלה ולא להשקפתנו. כי יש אפשרות ממשית, שאם נעצב אותה כמו שמתאים לה ב-א-מ-ת, היא תיראה ותרגיש הרבה יותר כנה ונכונה.

הדירה הזו ששוכנת במרכז תל-אביב, עברה שיפוץ מתחשב ונכון. יש בה חלל מגורים ומטבח פתוח, רצפת בטון אפורה וחדר רחצה מרווח. הבעלים -בחור חביב בשם תומר- מספר, שהוא משכיר כמה דירות בעיר לתקופות קצרות וגם הדירה הזו מיועדת להשכרה. ובהתאם לכך, הוא ריהט אותה ברהיטים זולים ופשוטים שחלקם נראים משומשים. הוא גם לא השקיע כלום כמעט באיבזור ובקישוט.

אלא שכנראה מבלי להתכוון, תומר בחר בעיצוב שהולם לחלוטין את אופיה של הדירה. הדירה הזאת רוצה להיות חלל אוורירי וגרפי ולא רחם מחבק. היא לא חמימה מעצם מהותה ולא זקוקה לשום שטיח בוכרי ולשום אוסף של כפות עץ מצויירות על הקיר כדי להיראות במיטבה. היא נראית במיטבה כמו שהיא. ותעזבו אותה מביתיות דביקה. היא לא בקטע.        

הצילומים נלקחו מאתר השכרת הבתים tellavista .












 



 









יום ראשון, 28 בספטמבר 2014

הבית של קארן ודייוויד בווילדן.


ביתם הויקטוריאני הכפרי של קארן ודייוויד קטן, צפוף ושופע עליצות משפחתית וצבע. קארן -ציירת ומעצבת- ודייוויד גרו בעבר בלונדון בבית משופץ, אך ביקור משפחתי בקאונטרי האנגלי עורר בהם געגועים נסתרים לחיי הכפר והם החליטו לעבור לגור שם. לאחר חיפושים מתמשכים ולא מעט פשרות, הם מצאו קוטג' ישן באיזור ווילדן והתמקמו בו. למרות שקארן עיצבה בעבר עבור מותגים כמו קונראן ולורה אשלי, את ביתה שלה היא בחרה לעצב בסגנון לא אחיד, עם פריטים בסגנונות שונים, שחלקם נבחרו בשל מצוקת המקום. שני בני הטיפש-עשרה, בן ובת, קיבלו חדרים עם קירות מצויירים לטעמם וציוריה של קארן נתלו על הקירות לצד שלל חפצי נוי שלוקטו לאורך השנים. ולא תמצאו אושר אנגלי יותר שלם מזה.

הצילומים נלקחו מכאן.
















 















יום שבת, 27 בספטמבר 2014

אמן אורח: חסן הזאר מושאר.


אין כמעט מידע ברשת על האמן האיראני חסן הזאר מושאר. לא אתר, לא ראיונות ולא מאמרים. כל מה שיש הוא דף פייסבוק צנוע עם תמונה של מושאר בן התשעים ואחת וצילומי רישומים, ציורים ופסלונים מעשי ידיו. הצילומים החובבניים, שחלקם מטושטשים מעט, לא מצליחים להסוות את קסמן של הדמויות הנפלאות, שהאמן הקשיש יוצר. פיגורינות נאיביות של אנשים ובעלי חיים ביתיים, שמכויירות ביד רגישה ולכל אחת מהן אישיות מובחנת משלה. "הצבעים שאני משתמש בהם לציוריי ולפסלים שלי הם כולם טבעיים", אומר מושאר. "צבעים שמופקים ממיץ של עצי אגוז ויער וגם צבעי שמן. היצירה שלי היא סיפור חיי והחוויות שעברתי לאורך השנים".