יום שבת, 14 ביולי 2018

הבית של צ'אק בפסדינה.


 צ'אק, תושב העיר הקליפורנית פסדינה, שוכר מזה שלוש שנים בית חד קומתי בתוך חורשה ירוקה. חזותו הענווה של המבנה מטעה. מדובר בדגם היחיד בעולם של בית בבנייה קלה, שיוצר בשנת 1947 במפעל לייצור מטוסים. קירות הבית נוצקו מאלומיניום, חומר חדשני לתקופתו אך המוצר הקדים את זמנו ולא הבשיל לייצור המוני. 

צ'אק עובד בעסק משפחתי לקליית קפה. כבן למשפחה היספנית וכמי שנוסע לגוואטמלה לצורך עסקיו, קישט את החדרים בעבודות אמנות דרום אמריקניות צבעוניות. הוא ריהט את החלל התעשייתי ברהיטי רטרו, צבע את ארונות המטבח הישנים בירוק עז והותיר את החלונות הגדולים ללא וילונות כדי ליהנות מהאור ולשמור על אווירת הפנים/ חוץ המיוערת. ונדמה, שסגנונו האישי המגובש הולם את הבית מאד.  

הצילומים נלקחו מכאן.








 


 

 













 


 








 


יום חמישי, 12 ביולי 2018

אמן אורח: מייק בניון.


"אני מקפיד להימנע מיצירת נרטיבים או משמעויות ברורים ביצירות שלי", אומר מייק בניון, אמן אסמבלאז' בריטי, שגר ועובד בפנסילבניה. "כך כל צופה יכול להקרין עליהן את הסיפור שלו. הפרשנות של אדם אחד תהיה תמיד שונה מזו של אדם אחר.

אני נהנה לקחת משהו חסר ערך בפני עצמו, לשלב אותו עם חפצים דומים אחרים וליצור מהם משהו יקר, כמו אלכימאי. התהליך נובע מתת המודע, הוא לעולם לא מתוכנן, הפתרון תמיד מפתיע אותי.


כל הפריטים שאני משלב (ביצירות שלי) חיו את חייהם וזה ניכר עליהם. הם חלודים, מרופטים, סדוקים ושחוקים. הם עברו ידיים רבות ולכל אחד מהם יש נשמה. הם באים עם רצינות ויושרה מובנות.


העבודה שלי התפתחה עם השנים והפכה ליותר ויותר פיסולית ותלת מימדית. הנושאים הפכו לממוקדים יותר, הבחירה הכוללת של האלמנטים ממושמעת יותר ומפוזרת פחות. הניסיון הוביל אותי לנכש פריטים ונושאים מסוימים ולהדגיש אחרים. תהליך הזיקוק נמשך וכך גם הדחף ליצור אמנות שמעוררת משיכה מיידית, אך גם מחזירה את הצופים לצפייה חוזרת. יש חידות שחייבות להישאר בלתי פתירות". 


הצילומים נלקחו מהאתר של האמן. כדאי לצפות גם בסרטון שלו.










































יום שבת, 7 ביולי 2018

הבית של אליס בהדסון.


כשאליס סיימה את לימודי העיצוב שלה בניו-יורק, היא לא תיכננה להיפרד מהעיר. היא המשיכה לגור בתפוח הגדול ולעצב רהיטים במשך ארבע שנים נוספות. ואז פגשה באירוע מוזיאוני בעלת חווה מאפסטייט ניו-יורק, שהציעה לה לעבור לגור אצלה ולעצב עבורה רהיטים וציוד חקלאי. אליס הסכימה ועברה לגור באופן חלקי בחווה. היא התוודעה לקהילה המקומית והתלהבה מהאנשים היצירתיים שהכירה ובסופו של דבר, קנתה בית קטן ועתיק בעיירה הדסון והשתקעה במקום. 

החלל הצנוע עוצב על ידה בעבודת עשי-זאת-בעצמך מתמשכת. היא תיכננה ובנתה את רוב הרהיטים ואת כל גופי התאורה הממוחזרים. פריטים נוספים כמו התמונות בסלון ווילון האמבטיה המצוייר הן מתנות מחברות וחברים מבית הספר לעיצוב. אליס אוהבת את מה שיצרה בעשר אצבעותיה וחולמת על היום, שבו תרכוש שטח אדמה ותבנה עליו בית חלומות. 
  
הצילומים נלקחו מכאן.