יום חמישי, 8 בדצמבר 2016

הדירה של כריסטין במנהטן.


כריסטין אוהבת את המודרניזם של אמצע המאה שעברה. זה מה שרצתה בדירתה הספרטנית, שליד אוניברסיטת קולומביה. ביד החלטית של אמנית וצלמת, הציבה רהיטים ואביזרים בנקודות המדוייקות, שבהן נועדו לעמוד. העיצוב שלה כה חד ומוצק עד שנדמה, שאפשר לפרוס אותו בסכין לפרוסות. כמעט כל מה שיש כאן ישן. המטבח וחדר הרחצה ידעו ימים טובים יותר, אבל אלה החיים. צריך לשחק עם הקלפים שהיקום חילק לך ולנצח.








 




























יום רביעי, 7 בדצמבר 2016

דירה במאלמו.


אני מחפשת את שוודיה האחרת. לא זו של שיבוטי המגורים הצחורים, שמציפים את אתרי העיצוב. אלא את זו שיש בה בלאי, ליכלוך וסימני חיים. המאמץ העיקש משתלם. סוכנות הנדל"ן fastighetsbyran נכנסה לאחרונה לחיי ומאז, אני מקבלת אספקה קבועה של חומרי מציאות: קירות צהובים וסגולים, רהיטים משומשים, אריחי קרמיקה משנות התשעים והמון רצפות פרקט ולמינציה כהות (כן, הן הגיעו גם לשם). החדשות הטובות הן, שבשוודיה יש עיצוב פנים אחר. החדשות הרעות הן, שהוא לא מציע חלופה משכנעת לשיממון הלבן הטחון.

הדקורציה השוודית היא סיפור חברתי ותרבותי מורכב. לא מזמן, איתרתי בית מעניין, שממחיש את הדילמה, אך הוא נמכר ותמונותיו הוסרו מהאתר של הסוכנות. לשמחתי, צצה שם דירה אחרת, שתוקפת את הסוגיה מהכיוון הצבעוני ומוכיחה, שיש אלטרנטיבה.

מדובר בדירה שכונתית בעיר מאלמו, שמאיישת אמן (או אמנית) ומשפחתו. חדרי המגורים נפתחים זה לזה כדרכם של חדרים בדירות שוודיות ישנות. יש כאן רהיטי איקאה וריצוף עץ אופייניים וגם מטבח פורמייקה בצבעי שמש, ציורים אקספרסיביים וחפצי אוסף. האווירה דחוסה וגועשת ונדמה שהדחף היצירתי של בעלי הבית אינו יודע מנוח ומנסה לפרוץ מבעד לקירות. שמחת החיים הזו כה שונה משלוות המגורים הדהויה הרווחת בשוודיה והיא כה מרעננת.