שאלת הזהות הלאומית כבר אינה חדה וברורה כפי שהייתה בעבר. קחו למשל עולה מרוסיה שמשתקע בישראל, גר בה כמה שנים ואז מהגר לארצות הברית. מהי הזהות הלאומית שלו? רוסית? ישראלית? אמריקאית? או אולי שלושתן ביחד? העולם הופך במהירות לקוסמופוליטי, אנשים מדלגים בין ארצות, מתחתנים עם בני זוג ממדינות שונות ומולידים צאצאים והתיוג הלאומי שלהם מתרחב, מתפצל ולעיתים, מבלבל.
לילי ובעלה, שניהם אנשי חינוך, הם אמריקניים ממוצא אתיופי. הם הכירו באוניברסיטה, נישאו והביאו לעולם שני בנים ושתי בנות. לפני שתים עשרה שנה, המשפחה עשתה רילוקיישן באתיופיה ולאחר ארבע שנים, עברה לקניה והשתקעה בשכונה ירוקה ושלווה בניירובי. הם שכרו בית רחב ידיים ומנהלים שם חיי משפחה וחברה פעילים ושמחים.
דילמת הזהות המורכבת בולטת מאד אצלם. לילי ובעלה גדלו בארה"ב ומזדהים עם המאבק האפרו-אמריקני לשוויון. הם אמריקניים, אך גם אתיופיים ומרגישים, שילדיהם ניצלו מתחושת האפליה, שהם חוו בצעירותם בחברה שרוב אזרחיה היו לבנים. לילי מספרת, שהם מתחברים לערכים הקנייתיים של כיבוד הקשישים, המשפחתיות ההדוקה וסגנון החיים הרגוע ומנהלים את חייהם בהתאם.
הדקורציה שלהם מגלמת את החיבורים וההזדהויות שלהם עם שלוש התרבויות שבהן הם חיים: הבית בכללו מעוצב כבית פרברים אמריקני רחב ומשפחתי עם ספות נוחות, שולחן אוכל גדול ושלל צילומים משפחתיים ממוסגרים, גיטרות ומדבקות של כדורסל. אך זה גם בית אתיופי עם צלבי כסף מסורתיים, כראוי למשפחה שחוגגת את החגים האמריקניים והאתיופיים כאחד. גם הנוכחות הקנייתית משחקת תפקיד דומיננטי מאד בחלל ומתבטאת בסלים הקלועים, מפות השולחן, הפסלים, בדי הריפוד ותכשיטי החרוזים.
החפצים המגוונים והצבעוניים חיים בשלום זה עם זה. אין ביניהם סתירה או התנגשות. למשפחה של לילי יש שלוש זהויות לאומיות והיא החליטה לא לבחור ביניהן ולא לדרג אותן בסדר עולה או יורד. כולן חשובות באותה המידה וכך כנראה, יחליטו משפחות רבות בעולם בעתיד.
הצילומים נלקחו מכאן.
רשומות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה