יום שישי, 30 בינואר 2015

הדירה של פיאו בפאריס.


העיצוב של פיאו מכוון גבוה. גבוה מאד, אפילו. הבחור -מעצב תפאורות במקצועו-  מבין בסטייג'ינג ויודע לייצר דרמה באמצעים בסיסיים. אבל את זה יודעים לעשות גם סטייליסטים אחרים. ההבדל היחיד הוא, שבדירה הקטנה של פיאו באיזור קאנאל סן-מרטן האופנתי, יש אמירה. 

המוטיב הבולט בחלל הוא החומריות הגולמית: בסלון יש קיר של לבנים חשופות ורצפת לוחות עץ. המטבח וחדר הרחצה מחופים בשברי אבנים שחורות, שמהדהדות את אבני הכבישים העתיקים שבחוץ, על הקירות תלויים ציורים ותצלומים בוטים בשחור לבן ושטיח עור גדול פרוש בחדר השינה. ובתוך הרקע המחוספס הזה, פיאו הציב רהיטים מודרניים בעלי נוכחות, שחלקם חדשים, חלקם משנות ה-50 וחלקם גלובליים. פיאו מגדיר את הדירה שלו כמפוארת והוא לא טועה. ראו למשל את המיטה, שבנויה ממשטחי עץ חינמיים אך כולה אומרת הידור מלכותי. ובעיניי, יש פה הרבה יותר מפאר: חלל המגורים הזה הוא ברוטאלי, אמנותי ונועז. והוא גם מקורי מאד. הדירה הזאת לא דומה לאף אחת אחרת. 

































 








יום רביעי, 28 בינואר 2015

בית בלונדון.


מותר לנו לחשוד, שהבית הזה עבר שידרוג עיצובי, לפני שהוצג למכירה. זה מה שסוכנות הנדל"ן THE MODERN HOUSE עושה בדרך כלל לנכסים המשובחים, שהיא משווקת. מדובר כמובן, בבית מודרני, שנבנה  בראשית שנות ה-60 באיזור המילטון פארק. בשנת 2013, הוא עבר שיפוץ מקיף תחת שרביטה של מעצבת בוגרת הרויאל קולג' אוף ארט וכעת, הוא נראה לא רק מודרני אלא גם עכשווי מאד.

אני אוהבת את כל מה שיש כאן ובמיוחד את המטבח השובב ואת דופן הדלפק, שנצבעה בצבע גיר לטובת ילדי המשפחה בת המזל, שתעבור לגור כאן בקרוב. 





 








 





























יום שלישי, 27 בינואר 2015

הדירה של קארן בפרדריקסברג.


גם הדירה המשפחתית של קארן, מהעיר פרדריקסברג שליד קופנהאגן, זורמת בנתיב המוזהב של הדקור הדני: היא מגירה גלונים של שיק אוורירי. שיק אוורירי הוא שמו הנרדף של העיצוב הסקנדי הזה ולא משנה עד כמה הוא משועתק ונדוש. הוא תמיד -אבל תמיד- פוגע.

הצילומים נלקחו מהאתר של .ELLE dk.













יום ראשון, 25 בינואר 2015

תצוגות של מצלמות ישנות.


הלוק התעשייתי והמחירים הנוחים (בחלקם), הם שהפכו את המצלמות הישנות לפריטי אוסף אהובים כל כך בארצות הברית וגם במקומות אחרים. הגדרת היושן גמישה מאד במקרה הזה: לצד מצלמות מראשית המאה ה-20, מצאתי גם לא מעט אוספי מצלמות משנות ה-70, ה-80 ואפילו מצלמות חדשות לחלוטין. 

אבל איך ניתן להפיק מחמד עין סלוני מאוסף של מוצרי אלקטרוניקה מגושמים? האפשרויות, כך מסתבר, די מגוונות: להציב אותם על מדפים, שידות, בתוך פעמוני זכוכית או לתלות אותם בתוך מסגרות על הקיר. תצוגות המצלמות מציבות אתגר דקורטיבי מורכב, אבל יש לא מעט אספנים, שלהוטים להתמודד איתו. 

הנה מספר דוגמאות: