פליקריה: הריהוט הנטוש של איוון ברנאן.

את צילומיו של איוון ברנאן (בתמונה) גיליתי בקבוצה הפליקרית שנקראת "ריהוט נטוש".  ברנאן, גבר ממושקף בעל מבט מוזר, הוא צלם מקצועי מצפון קרוליינה.  נדרשתי לעיון קצר בלבד בפוטוסטרים שלו, בכדי להבין שמדובר בצלם מרתק, ש-ב-א-מ-ת מביט בדברים אחרת.

ברנאן מצלם כל מיני נושאים. אבל אני נשביתי בקסם צילומי הכורסאות הנטושות שלו. בעוד שחברים אחרים בקבוצה מתעדים רהיטים זרוקים ובלויים כסוג של אמירה חברתית על עוני וניכור, ברנאן רואה ברהיטים שהוא מצלם גיבורים אנושיים, מלאי אופי והבעה. והוא מעניק להם טיפול של כוכבים: שותל אותם בנופים דרמטיים, תחת תאורה מחמיאה וממקד עליהם עדשה מאנישה ואוהדת. 

התוצאה היא צילומים מרגשים, כמו-חלומיים, שנדמה שניגר מהם אור זוהר.  ולברנאן, שמיטיב לראות ולהראות את מה שנסתר מהעין, מגיעות תשואות.   

את קבוצת הריהוט הנטוש תמצאו פה.

עוד צילומים של איוון ברנאן תמצאו באתר שלו.

פליקריה: ארון המוזרויות של ג'ודי בירד.

למה לא לקחת את החיים בכיף? למה לא לחלץ את הילד הפנימי מאזיקי הציניות והאכזבות? ולתת לו להשתולל וליהנות ולצחוק מכל הלב, כמו שרק ילדים יכולים?

אין  סיבה שלא לנהוג כך. קחו לדוגמא את ג'ודי בירד, אמנית מפלורידה, אשר לפחות בחייה היצירתיים השתחררה מכבלי הבגרות וכובד הראש ומילאה את הפוטוסטרים שלה בפליקר במאות צילומים קבוצתיים של צעצועים, בובות  וחפצים ילדותיים.

ג'ודי יוצרת דמויות קטנות ומשעשעות של אנשים ובעלי חיים -כולם לקוחים מההווי העממי האמריקני- ומוכרת אותן בחנות שלה בEtsy. אבל עבודותיה של ג'ודי, שהן מקסימות כשלעצמן, אינן הסיבה שלשמה התכנסנו כאן.

הסיבה היא האוסף שלה, שאותו היא מסדרת בארון מוזרויות מדומיין, רב משתתפים ועלילות.

מהו ארון מוזרויות ? שאלה מצויינת. היזכרו בארונות הזכוכית הארוכים, שכיבדו בנוכחותם את מיטב הסלונים הפולניים של שנות ילדותנו. ובמקום ברבורי פורצלן וספלי חרסינה מצוייצים, צופפו שם פיגורינות מצחיקות של סנטה קלאוסים שמנמנים, איילים מקפצים, מחזיקי קיסמים סיניים מעץ, רקדניות ומלחים מאבן גיר וקיבלתם את
ה curio cabinet האמריקני הביתי.

במהלך השנים, הגדרת ארון המוזרויות התרחבה והתגמשה עד מאד. וכיום, גם אוספים שמוצגים על מדפים, מקררים או אפילו בחללים וירטואליים ואמורפיים נחשבים לאוספי קיוריו-קבינט.

לג'ודי יש אוסף עצום של דמויות מכל הסוגים והמינים. והיא נהנית לצרף אותן  לתמונות קבוצתיות, שחלקן מורכבות מפיגורינות מאותו סוג וחלקן מסוגים שונים. אבל היא עושה יותר מכך: היא בונה סצינות דרמטיות, שבהן נראות הדמויות כמנהלות רב שיח זו עם זו.  וכך הופכת זירת התצלום לבמה תיאטרלית, שבה בובת נייר מקסיקנית משוחחת עם דובון שעיר ומכשפת שרף כפופה נוזפת בשני ילדי צלולואיד.

וכמו תמיד, התמונות מסבירות את עצמן טוב יותר מהמילים.

 

פליקריה: קבוצת הבית הממוחזר.

קבוצת עיצוב-הפנים הפליקרית המועדפת עלי בימים אלה, היא ללא ספק,  recycled home. מדובר בקבוצה, שהמנטרה הנזילה שלה היא עיצוב ממוחזר, עם נטייה לעבר המחוספס והמונוכרומטי . על הפילוסופיה שעומדת מאחורי הצילומים, נעמוד בעתיד.  כרגע, נסתפק בכך שבקבוצה חברות לא מעט פרסונות ידועות מאד בזירת הבלוגיאדה העיצובית והאמנות. העיצובים שהן מציגות יפים להפליא ומצולמים ביד אמן. 

מומלץ מאד לא להסתפק בצילומים השוטפים ולהיכנס לפוטוסטרימים של חברות הקבוצה. הם מרהיבים.

להלן תמונות אחדות, לא בהכרח הטובות ביותר מתוך המאגר: