הבית של יעל בתל-אביב.

יעל שלחה לי את צילומי דירתה בלב תל-אביב. העיצוב שלה, שכולו יצירתיות אישית, קנה אותי מיד ואני שמחה מאד להציג אותו כאן.

יעל למדה בעבר אדריכלות ועיצוב מוצר ומאז היא עוסקת במגוון תחומים: תפאורנות לתכניות טלוויזיה, עיצוב פנים, עיצוב אתרי אינטרנט ועיצוב גרפי, שכולל גם יצירת אלבומי תמונות וקולאז'ים ללקוחות פרטיים.

עם הדירה הקטנה שלה, שכולה 60 מ"ר, היא מנהלת רומן מתמשך. היא עברה לגור בשכירות בחלל הישן והמוזנח לפני כמעט 20 שנה ולאחר שנים ארוכות, רכשה אותו.  שנתיים נוספות נדרשו לה כדי לתכנן ולבצע את השיפוץ המסיבי.  "השנתיים בין הקנייה לעיצוב נבעו מאילוצים כלכליים" מספרת יעל. "אבל היה לי נוח "לשחק" עוד ועוד עם מחשבות העיצוב. השיפוץ עצמו ארך חודשים שבהם נהרסו כל הקירות בדירה ונבנה קיר מרכזי חדש, כל הדירה צופתה בקירות גבס עם בידוד אקוסטי...". בנוסף לכך, היא העתיקה את המטבח הזעיר וחדר הרחצה ממקומם וריצפה את החללים היבשים בלייסטים רחבים של פרקט, בכדי להעניק לחלל "מראה רחב יותר".

לאחר השיפוץ, יעל התפנתה לעצב את הדירה בהתאם לטעמה. אבל מי שחושב, שכמו ישראלים רבים אחרים, היא הציפה אותה בריהוט ובאיבזורים חדשים מהשקית, טועה בגדול: יעל השתמשה ברהיטים שהיו ברשותה קודם לכן, ושחלקם היוו שיקול חשוב בתכנון הבית. רוב האקססוריז הם מעשה ידיה. 

וכך היא מגדירה את סגנונה: " הטעם שלי? או, הטעם שלי לא מוגדר. אני אוהבת לערבב, לקחת משהו ישן ומצד שני אולטרה- מודרני ולחבר. מוצאת שחיבור מוצלח ביניהם יוצר תחושה מאד נוחה ונעימה...אני אוהבת לקחת דברים ולתת להם קונטקסט שונה, אוהבת דברים ישנים משנות ה-30, ה-40 וה-50 של המאה ה-20.  יש בהם נוסטלגיה קרובה, מחוייכת, יש בהם תמימות ונאיביות ועם זאת, הרבה מחשבה וירידה לפרטים. הרחק מתרבות החפיף והזבנג-וגמרנו של היום".

אלא שמאז שיפוץ הדירה, נולדו ליעל תאומות והיא עברה לדירה גדולה יותר. אני ממתינה בכיליון עיניים לראות תמונות של הבית החדש שלה ושל משפחתה.

אפשר ליצור קשר עם יעל בכתובת הדוא"ל הבאה: yael.d.design@gmail.com.

הכניסה לדירה. יעל ציפתה את דלת הפלדלת הסטנדרטית בטפט כסוף משני צדדיה. הקיר ממול- נצבע בירוק תפוח עם דוגמאות של שבלונות ישנות, שידיד של יעל מצא ונתן לה. את מנורת התקרה היא יצרה מספירלה של חוברת. גם המובייל מפקקי שעם וחוט שמשון הוא מעשה ידיה. "זו עבודה מתמשכת, שגדלה עם השנים" מספרת יעל,  "עם קישורים שונים, שיוצרים מראה מקסים". 

 

מבט לפינת האוכל והמטבח מכיוון חלל המגורים. דלת הפורמאייקה האדומה מסתירה מאחוריה חדרון כביסה.

בנישת הקיר מימין יעל הציבה מיצג קטן של בקבוקי זכוכית ישנים ופקקים.

יעל יצרה את קונטור הפנים מעל הנישה מחוט ברזל . "כשציירתי את הקיר עם הנישה", היא מספרת "ידעתי שצריך להיות משהו בנקודה הזאת. ציירתי הרבה דמויות עד שזו מצאה חן בעיניי ואז פיסלתי אותה". 

פינת האוכל. שולחן האוכל הוא במקורו שולחן נגרים ישן, שיעל רכשה בעבר בנגריה בחיפה ושיפצה במו ידיה. לדבריה "השולחן היה חייב להיכנס לדירה ובגלל שהוא כזה גדול, בניתי עליו את כל התוכנית של הבית".  לשנדליר החגיגי שתולה מעליו, הוספו נטיפים אדומים שמאזכרים את דלת חדרון הכביסה.  על הקיר, תלויה אוקטבה מפסנתר נטוש, שהיא מצאה ברחוב. 

 

מבט מכיוון פינת האוכל לחלל המגורים. הבסיס של "כורסת המלך", שניצבת לצד השולחן נבנה ע"י יעל כתפאורה לערוץ הילדים. את עבודת  הריפוד ביצע רפד מקצועי (שמכונה בפי כל "הבולגרי"). מנורת הרצפה היא פרוייקט שלה מתקופת הלימודים ועשויה ממסננת אלומיניום לאיטריות וממסנן שמן למכוניות.

בנישת הגבס שבסלון הוצבו אקססוריז שונים, שחלקם נראים כמי שהוצאו מהקשרם הטבעי, כמו: גלובוס ישן ומתלה בגדים מעץ.

המטבח. הרצפה חופתה במרצפות בטון אפורות, שהוזמנו במיוחד ממפעל בנתניה. מנורות הקיר האדומות מאזכרות את גווני האדום בפינת האוכל. 

בכניסה לחדר השינה תלויה קופסת צללים מעץ ובה מבחר חפצים קטנים מסוגים שונים.

התמונות שתולות בחדר השינה, הן תמונות של יעל, שצילם אביה בילדותה. יעל זוכרת, שלקראת בת-המצווה שלה, אביה יצר מהצילומים "מעין קולאז'" על קירות הבית. היא עצמה תלתה את התמונות בחדרה "כפראפראזה, או איזכור" לקולאז' של אביה. "תליתי את התמונות על חוט, שמתחיל מנקודה אחידה, אך אורכו משתנה מתמונה לתמונה. יצירת הקומפוזיציה הנכונה לקחה מספר ימים". 

 

קיר גבס עם פתחים מלבניים מפריד בין חדר השינה לפינת העבודה של יעל.

חלל העבודה הזעיר מאורגן היטב ולא נעדרים ממנו סממני עיצוב מקוריים, כמו מוט המשחק עם שלושת שחקני הכדורגל, שנתלו מעל לוח השעם.

גם חדר הרחצה הקטן רוצף במרצפות בטון אפורות. יעל מצאה את מסגרת המראה הישנה בחנות בדרום תל-אביב.