הצלמת הצרפתיה סקרלט קותן התאהבה בסיני המצרית ובתושביה הבדואיים. היא ביקרה בכפרים שלהם, התארחה בבתים שבהם הם גרים, פיטפטה וצחקה איתם על השטיח ואגב כך צילמה אותם. הם נענו ברצון. נשענו על הקירות ובארשת פנים רצינית, לרוב, המתינו לקליק של המצלמה. הנשים עישנו סיגריות, כשהן מפשילות מעל פניהן את הרעלות. לצילומי הפורטרטים היא שידכה צילומי נוף ובתים מהסביבה, צילומים שמפרשים כך או אחרת את הסצינות הביתיות הצנועות ושותלים אותן בהקשרים רחבים של נוף, תרבות וזמן. מימד הזמן משחק תפקיד חשוב בסדרת התמונות. קותן כתבה, שככל שחלפו הימים במחיצת ידידיה הבדואיים, היא חשה כיצד היא נמזגת לתוכם וכבר לא ידעה מהם ימי השבוע.
לסדרה היא נתנה את השם "עדיין בחיים". במילים האלו, קיבלו אותה הבדואים בכל ביקור חוזר שלה ויש להן יותר ממשמעות אחת.
את הצילומים של סקרלט קותן אפשר לראות פה.
רשומות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה