אמנית אורחת: קליאו מוסי.

בכפר קטן במחוז גלוסטשטייר, אנגליה, מתגוררת אשה מצחיקה עם שתי קוקיות. קוראים לה קליאו מוסי והיא מאמניות המוזאיקה החשובות בבריטניה ואולי גם מחוצה לה.

מוסי מספרת, שאין לה מושג איך להגדיר את מה שהיא עושה. קשה לה להסביר לאנשים, שהיא מנתצת קרמיקות ישנות ובונה אותן מחדש. "זה יישמע נפוח מדי", היא אומרת.  היא החלה את הקריירה שלה כמעצבת טקסטיל  ועברה בהדרגה לפיסול במוזאיקה. "עבדתי עם בדים ממוחזרים ונראה לי הגיוני להתנסות גם בחרסינה ממוחזרת. אהבתי את העובדה, שהמוזאיקה היא חומר יציב וקבוע יותר".

את חומרי הגלם שלה -כלי קרמיקה מכל הצבעים, הסגנונות והגילאים- היא קונה ממקורות שונים. בין היתר, אצל שתי נשים, שמוכרות תכולת בתים בשוק המקומי.  בסטודיו הביתי, היא שוברת את הכלים ומשלבת את השברים המעובדים בעבודות הפסיפס שלה.  מוסי יוצרת מגוון של עבודות, החל בפסלי אלים אקזוטיים בגודל אדם ועד חמסות קטנות לתליה על הקיר. והכל בסגנון קשה להגדרה, שייחודי רק לה. היצירות של מוסי  משעשעות ואופטימיות, אבל גם מורכבות וסמליות. היא מושפעת מאד מתרבויות זרות -הינדיות, דרום אמריקניות וערביות- ואלמנטים בולטים של האמנות הזרה הזו מצויות  במרבית עבודות הפסיפס שלה.

להפתעתי גיליתי, שקשה למצוא ברשת מגוון ראוי של עבודותיה של מוסי. וזה קצת מוזר, בהתחשב בעובדה שמדובר באמנית בקליבר כזה. אפשר לראות מעט מיצירותיה באתר שלה. מכיוון שלדעתי אסור להחמיץ אותן, העליתי את הצילומים הזמינים שמצאתי, גם אם הם לא באיכות הרצויה.