אמנית אורחת: מאקה בטיאשוילי.

לא בכל יום אני נתקלת באמן, שעבודותיו  מרגשות אותי עד דמעות. וזה בדיוק מה שעושים לי ציורי השמן של האמנית הגרוזינית, מאקה בטיאשוילי (בתמונה).

בטיאשוילי בת ה35 למדה באקדמיה לאמנות בטביליסי והיא ציירת, צלמת ואמנית  וידיאו. למרות שכמעט כל עבודותיה עוסקות בנושאים אישיים, היא רואה בעצמה אמנית פוליטית וגם אוצרת ומארגנת אירועי אמנות פוליטיים, במסגרת קבוצת אמנים גרוזיניים צעירים, שהיא חברה בה.

ציוריה של בטיאשוילי הם מסעות לעולמות פנימיים, קשים לפיענוח. ולמרות תלישותם, יש בהם סממנים רבים של נופים ומנהגים גרוזיניים כפריים.  הציורים עוסקים במערכות יחסים, רובן כאובות,  בין דמויות בודדות לבין עצמן, או בינן לבין בעלי חיים ודמויות אנוש אחרות. יש שם זוגות אוהבים, שאהבתם נדונה לאבדון, חברויות אמיצות, מוות, עצב ותהייה. 

על אף הזרות שהציורים מקרינים, הם נוגעים ללב ומטלטלים. וכבר מזמן לא חזיתי ביופי כה עצור, אך כה טעון בעוצמה וברגש.

ואילו בטיאשוילי מסבירה את האני מאמין שלה  כך: "אמנות היא לא רק אמצעי לעונג, אלא ביטוי לחירות וליחסים בין העולם הפנימי לסביבה החיצונית. הקונפליקט בין אידיאליזם לריאליזם, היחסים בין הקיים ללא קיים. המנטליות של האמן קשורה תמיד לאירועים שסובבים אותו, כי האירועים האלה יוצרים את האמנות".  

 באתר של מאקה בטיאשוילי תמצאו עבודות נוספות שלה.