ישנם חפצים שהם ממתקי-עין מובהקים. הם תובעים תשומת לב מיידית ומשתמשים בכל האמצעים שעומדים לרשותם: צבעים צעקניים, טקסטורה מקורית ועיצוב שהוא לכל הפחות ממזרי, אם לא מבריק. אבל יש אובייקטים אחרים, צנועים וסגפניים, שספק אם נבחין בהם במבט ראשון. ורק מבט שני או שלישי יעמדו על האיכות השקטה, שחבויה בהם.
משקולות הנייר האמריקניות הוינטאייג'יות הן כאלו בדיוק. מדובר בתבניות זכוכית קטנות -מסוף המאה ה-19 והמחצית הראשונה של המאה ה-20- שבתחתיתן הושמו צילומים בצבעי שחור-לבן או ספיה. צילומים של מה? של הכל כמעט: של ערים, מכללות ומפעלים, כנסיות (עם תמונת ביצה של כומר לצידן), נופים, פרסומות, דיוקנאות של פוליטיקאים, כוכבים הוליוודיים וסתם תמונות משפחתיות של הורים, זאטוטים וחיילים במדים.
לא חסרות משקולות חדשות עם תמונות. אבל להן אין את המראה המוכתם של הצילומים הדהויים וגם לא את מגע הזכוכית, שרכבה במשך עשרות שנים על הררי ניירת. ועל השארם הנוסטלגי אין בכלל מה לדבר.
lovely, I have a few of these paperweights with pictures of my mother as a little girl..
השבמחקI love them, too. great collectible pieces. their prices are still tolerable.
השבמחק