כמה היא משמחת אותי, הפורטוגזית הזו גראשה פאז. פאז היא אשה גדולה וגמלונית, שיערה המקורזל אסוף ברישול על עורפה ובגדיה המהוהים משדרים אדישות מוחלטת לטרנדים אופנתיים. אבל יש לה נשמה צבעונית, כישורים אמנותיים בלתי נדלים ויכולת להפוך כלום לאמירה ייחודית, שהיא רק שלה. גראשה -ציירת, קריקטוריסטית ומעצבת - ובעלה פרנסיסקו -ארכיטקט ומעצב רהיטים- מחזיקים בעסק רב תכליתי של תכנון ועיצוב בתים ורהיטים. יש להם גם חנות לרהיטי ילדים ולאקססוריז צבעוניים.
כשדירתם -המקסימה כשלעצמה- בעיר פורטו נהייתה קטנה עליהם ועל שלושת בניהם, הם החליטו לבנות לעצמם בית כפר בסמוך לחוף הים. אך ההגדרה של בני הזוג לבית כפר רחוקה מאד מבקתת לבנים מצועצעת עם גג אדום ושובך יונים בגינה. פרנסיסקו תיכנן מבנה עכשווי וגדול בצורת האות חית, שאמנם מזכיר מעט את הטירות הכפריות העתיקות, אך עשוי כולו מבטון לא צבוע. קומת הקרקע היא חלל ענק, שמשמש למגורים, עבודה, בישול ואכילה. חדרי השינה שוכנים בקומה העליונה. זהו בית בהתהוות, שממשיך לצמוח גם כעת כשבני המשפחה גרים בו: הקירות הפנימיים לא מטוייחים וגראשה צובעת במו ידיה, חלקים מהם בגוונים עזים וילדותיים. הריהוט הובא מהדירה בפורטו והמראה הכללי הוא פרוביזורי, פתוח ומשתנה תכופות בהתאם לצורך ולמצב רוחה היצירתי של בעלת הבית.
זהו בית אישי מאד, שלא דומה לשום דבר אחר. שילוב של חדשנות וביתיות, צבעוניות גועשת וסנטימנטליות לצד מינימליזם וספרטניות. ומעל הכל, זהו בית מלא חיים ורוח יצירה, ממש כמו האנשים שיצרו וממשיכים ליצור אותו.
הבלוג הנהדר של גראשה גדוש לא רק בצילומי הבית, אלא גם בנופים פורטוגליים משובבים. אסור לדלג על האתר של Atelier XT, החברה שלה ושל בעלה.
חדר השינה של ההורים. המיטה עוצבה ע"י בני הזוג. מיטות דומות נמכרות בחנות שלהם.
חדרו של אחד הבנים. גם המיטה שלו היא מחנותם של גראשה ופרנסיסקו.
רשומות
לא יודעת בקשר לבתי כלא, אך אני מניחה שאותה הנחה עומדת מאחורי עיצוב חדרי לידה. ובכל מקרה אחרי שבוע בנשים בבלינסון, ורוד הוא בעיני אחד הצבעים הכי לא משרים שלווה ורוגע בטבלת הצבעים... אבל שיהיה
השבמחק