למי שתמה איפה אפשר לתקוע את האביזרים שמוצעים למכירה בחנות של שון שרר, הרי התשובה: בכל פינה בבית. ביתו של שון הוא הפרסומת הטובה ביותר לבית העסק שלו. וגם לתפיסת עולמו האמנותית.
שון ובן זוגו נטשו את ניו-יורק לאחר פיגוע התאומים ורכשו בית חווה משנת 1840, בעיירה וולטון שבהרי הקטסקילס. העיצוב של שון הוא אישי לחלוטין, אבל הוא נשען על כמה סגנונות מוכרים: הקאונטרי האמריקני, הסגנון הגותי והדקו הצרפתי של סוף המאה ה19. התוצאה היא חד פעמית, אבל לא יקרה במיוחד. חלק נכבד מהרהיטים נקנו בחנויות יד שניה. אוספיו המגוונים של בעל הבית מתפקדים כאביזרי דקורציה.
חזית הבית.
בחדר הכניסה, שון יצר קולאז' מאוסף גלויות ישנות של צילומי הריסות העיר פומפיי.
אביזרי לימוד ישנים של בית ספר (הגלובוס, למשל) מקיפים אוסף של קופסאות.
חדר המגורים גדוש בחפצי קיוריוסיטי כגון: פוחלצים והדפסים בוטניים. שון צייר את דגם הלבנים הכהות על הרצפה.
את המודל האנטומי החביב עליו, שיוצר בשנת 1940, העמיד שון על שרפרף מול מראה.
צילום ענק של ראש פרה משמש רקע לעוד מודלים אנטומיים של איברים פנימיים.
ארונות תצוגה מבית ספר ישן הפכו לארונות איחסון בחדר המזווה.
מעל המיטה בחדר השינה, תלוי אוסף של מראות וינטאייג'יות.
אוסף כלי קרמיקה סקנדינביים משנות ה-50 ניצב מתחת לשתי דיאגרמות מהמאה ה-19. צבעיהם של הכלים מהדהדים בגווני התמונות.
קופסת כלי עץ תלויה מתחת למקבץ של צלחות מאויירות.
בכניסה לחדר האורחים, תלוי ציור זואולוגי צרפתי של עטלף, מעל ארון קטלוגים עתיק.
בחדר האורחים ניצבת מיטת עמודים ומעליה הדפס בוטני צ'כי. לצידה עומדים שני שולחנות בסגנון הדקו. קירות החדר מצופים בגליונות נייר שנתלשו מספר חשבונות ישן.
כלוב שנבנה בידי אמן ברזילאי, מוצב בחדר, שקירותיו מכוסים בטפטים עם ציורים של ציפורי מדינת ניו-יורק.
גם קירות חדר האמבטיה מצופים בפוסטרי פרופוגנדה סובייטיים ובעיתונים ישנים.
אוסף כלי זכוכית מרקורי.
רשומות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה