כישורים מסורתיים שנרכשו בארץ מולדת, עשויים להועיל גם במדינה חדשה. קחו את נש ברואיק, למשל: פליט קרואטי שהגיע לישראל בשנות ה-90 ועסק מאז בנגרות ובפיסול. נש שייך לשושלת בנאים קרואטיים, שבנתה תמיד את בתי המשפחה בעצמה. והנה, כמעט 20 שנה לאחר הגעתו ארצה, התגלגלה לידיו הזדמנות פז ליצור לעצמו בית מגורים עם סטודיו מתוך חורבה.
נש הגיע לפני למעלה משנה לבית ערבי ישן בסמוך לשוק הפשפשים. המקום המוזנח שימש כמחסן, אבל נש זיהה את הפוטנציאל לאלתר:" זה תמיד היה החלום שלי לעבוד ולגור באותו מקום". הוא שיכנע את בעל הבית להשכיר לו את הבנין לשלוש שנים ולאפשר לו לשפץ אותו. במשך ארבעה חודשים וללא סיוע אדריכלי, הוא בנה בבית קירות וקורות, חיווט מערכת חשמל, התקין מערכת אינסטלציה ואפילו פתח בתקרה שני פתחי סקיילייט. נש השתמש בפריטים ארכיטקטוניים משומשים, שינה יעוד של חפצים קיימים ובנה ריהוט מחלקי עץ ממוחזרים.
התוצאה היא חלל מגורים עם שני חדרי שינה, אותו נש חולק עם בן זוגו הישראלי וסטודיו, שנמצא אף הוא בתוך הבית. כ1,500 אנשים ביקרו במקום במסגרת אירוע "בתים מבפנים" האחרון. אבל נש כבר מכין את עצמו למיזם הבא: הוא רוצה לשפץ חלל גדול יותר, שבו יהיה לבן זוגו חדר עבודה ולו עצמו- גן גדול.
הבית מבחוץ.
נש הפריד בין חדר המגורים לסטודיו באמצעות קיר זכוכית. את המנורה הירוקה משמאל, הוא בנה מלוחות מחשב משומש.
בחדר התצוגה הקטן, שצמוד לסטודיו, מוצגים פסלים מעשה ידיו של נש. המנורה בצד השמאלי, היתה במקור מודל של חייט, שנמצא בזבל. את הענק שלצווארה, נש יצר מרכיבים של מטוס. שעון הקיר הוא מאיקאה.
רשומות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה