אמנית אורחת: קאת'י קאליס.

או.קיי, אני קצת נרגשת. הפוסט הזה מוקדש לאמנית שאהובה עלי במיוחד. וליתר דיוק, לבובותיה של אותה אמנית. כי את מכלול היצירה של קאת'י קאליס (בתמונה), אי אפשר להקיף ברשומה בודדת.  קאליס, לונדונית בת 41,  היא מולטי-טאלנט מוכחת: אמנית טקסטיל ונייר, בובנית, ציירת,  יוצרת קולאז'ים וגם משוררת, שזכתה בפרס על ספריה. קאליס היא אמנית מ-א-ד מוערכת  ולעבודותיה יש ביקוש רב בכל העולם.

היא סיימה לימודי אנגלית ואמנות באוניברסיטה, אך מגדירה את עצמה כ-self taught בתחומי היצירה, שבהם היא עוסקת.  מעבר לוירטואוזיות שלה, קאליס היא חוקרת שקדנית, שעורכת ניסויים אינסופיים בחומרים שאיתם היא עובדת: בדים, חוטים, ניירות וחפצים קטנים ויומיומיים.  לאחרונה, היא מתמקדת  בעבודות רקמה חדשניות ואני מבטיחה להקדיש להן פוסט נפרד.

בובותיה של קאליס מאפיינות את סגנונה: הן קטנות, לפעמים מיניאטוריות, עשויות מבד, פיסות צמר, נייר, וחומרים זמינים כמו כפתורים וצלולואיד. הן נאיביות למראה, אבל לא פשטניות בכלל. בניגוד לבובותיהן של בובניות אחרות, היצורים שקאת'י בוראת אינם אלימים ובוטים. הם מקרינים שקט נפשי וסוג של עמקות. והם מאד מסקרנים.

הבובות מוקפדות עד התך האחרון. כל תפר, כיווץ והדבקה הם מלאכת מחשבת של דיוק ושקדנות. ושל הרבה התכוונות והשראה.  כי זו דרכה של קאת'י קאליס: ליצור במסירות מושלמת.

מומלץ להיכנס לבלוג שלה וללמוד עוד על עבודתה.