נהיה מאד אופנתי להסב כנסיות ישנות לבתי מגורים. לעיתים קרובות, זה לא מצליח. לכנסיות גדולות יש בדרך כלל תקרות גבוהות מאד, שנבנו במקור כדי ליצור תחושת יראה ושאיפה להגיע לשמיים. אך מה שעובד טוב עבור בית תפילה, עובד הרבה פחות טוב בבית פרטי. הקירות נראים גבוהים מדי ומעוררים אי נוחות, חוסר פרטיות ואפילו פחד. ומי רוצה לאכול ארוחת ערב משפחתית, כשישו מדמם על הצלב מעל ראשו?
גם האמן והאומן הבריטי ניק קני גר בכנסיה שהוסבה לבית, אבל כאן מדובר בסיפור שונה לחלוטין. ניק רכש בניין מלוחות מתכת מגולוונים, ששימש במאה ה-19 ככנסיה בכפר הקטן פייברשאם, במחוז קנט. אלא שהמבנה עבר הסבה זמן רב לפני כן ותיפקד כנגריה. וחוץ מזה, הוא היה קטן ובעל תקרה בגובה נסבל, כנהוג בכנסיות כפריות. ובכל זאת, ניק נאלץ לערוך במבנה שיפוץ יסודי וממושך בכדי לעדכן אותו ולהתאים אותו למגורים: "ב18 החודשים הראשונים שלי כאן" הוא משתף "חייתי עם מים קרים, קומקום ומחבת אחת לבישולים". כמעט כל החומרים והאיבזורים, שניק השתמש בהם במהלך השיפוץ הם ממוחזרים וחלק מהם הושגו בחינם או בכמעט חינם. גם העיצוב של ניק מתבסס על רהיטים וחפצים משומשים, שכבר ראו לא מעט בחייהם ובזכותם הוא נראה ביתי וחמים. "העבודה על הבית הזה תימשך לנצח", אומר ניק. "אני תופס את תפקידי כאן כאוצר בר מזל יותר מאשר כדייר. ואני חושב ששיפוץ וריהוט הבית הזה בחפצים מצויים ישנים הוא הבחירה הנכונה ביותר".
הצילומים נלקחו מהאתר הבריטי homebuilding & renovating.
רשומות
לא הייתי גרה שם - הגובה, המטען, האווירה.... כבד מדי. אבל הוא עשה עבודה מדהימה.
השבמחקהמטבח והשייקספיר על הקיר מקסימים במיוחד.
תמי