מודה באשמה: יש לי קראש ללופטים תעשייתיים ומינימליסטיים. אני לא בטוחה שהייתי גרה בהם, אבל אני אוהבת את מה שהם משדרים, את תחושת החלל הגדול והריק, שיש בו מעט רהיטים והמון השראה אורבנית.
ג'יימס מתרוצץ ברחבי העולם, בתוקף תפקידו כצלם. הוא שיפץ שני חללים תעשייתיים בברוקלין, שבאחד מהם הוא מתגורר כשהוא בניו-יורק והוא משכיר אותם לתיירים מזדמנים. הלופט שבתמונות מדגים את העין האמנותית המדוייקת, שבה הוא ניחן. החלל הזה נראה עירוני וסקסי מכל זווית צילום.
אכן יפה.גם בעיני.אני אוהבת את הגודל, ויש לי הרגשה שהייתי "מחממת" עם פריטים, כי אני מאד אקלקטית, כשזה מגיע לתכלס. בכל מקרה הסכ הכל שלו יוצא נעים.
השבמחקהיי ציפי,
השבמחקאפשר לעצב לופט בהמון דרכים. ג'יימס הלך עם הלוק המינימליסטי עד הסוף ואפילו לא תלה תמונות על הקירות. מי שמעצב כך, כאילו אומר: העיקר בלופט הוא החלל הריק. זאת הנקודת המיקוד של הלופט וכל השאר-משני או מיותר. כמובן, שאפשר לחשוב גם אחרת והצגתי פה לופטים צבעוניים ואפילו מלאים יחסית.
:-).