אנחנו פה בישראל, גדלנו בבתים חסרי עבר. מדינה חדשה- בתים חדשים, שרובם נראו ועדיין נראים כקוביות. בתים מודרניים, פונקציונאליים, נטולי קישוטים, עם איבזורים מהחנות. אבל ארצות הברית ואירופה, ולא רק הן, משופעות בבנינים ישנים מתקופות שונות: התקופה הויקטוריאנית, עידן האר-דקו והארטס-אנד-קראפטס. לכל אחת מהתקופות הללו, אי שם במאה ה-19 וראשית המאה ה-20, היו מאפיינים אמנותיים ועיצוביים משלה. חלונות מקושתים עם זגוגיות מעוטרות בציורי פסיפס, אריחי תקרה עם דיגום גיאומטרי, גרמי מדרגות מסולסלים, עמודים רומיים, דלתות מגולפות וגם ידיות ברזל מפותלות, אמבטיות, כיורים, ברזים ואפילו מסגרות מעוטרות של שקעים חשמליים. כל המאפיינים המבניים הישנים ומצופי הפאטינה האלה, שפורקו מהמבנים המקוריים שבהם נמצאו, מכונים Architectural Salvage ("נצולת ארכיטקטונית") ומשולבים כיום, כפריטים מבניים וקישוטיים בבתים ובעיצובי פנים עכשויים.
חשוב לדעת, שסגנון הארכיטקצ'וראל-סולבייג' הוא לא גיבוב של פריטים עתיקים בכל סגנון שהוא. הוא מצטצמם בפועל, לשלוש התקופות שהזכרתי, עם העדפה ברור למדי לארטס-אנד-קראפטס ולאר-דקו. ולכן החללים שמעוצבים בסגנון הזה, נראים בדרך כלל, מקושטים וחגיגיים. בארצות הברית ובבריטניה, ישנם מאות ואולי אלפי בתי עסק, שמוכרים פריטי ארכיטקצ'וראל-סולבייג' בחנויות ענקיות ובחצרות גדולות.
מי שרוצה לדעת עוד על הסגנון מוזמנת לעיין בספר הישן אך הטוב הזה.
רשומות
הי זה היה תמיד החלום שלי-להגיע לבית של סבי וסבתי בבודפט , שהיה להם מכל טוב,אוספי חרסינה,שטיחים פרסים,ומה לא. הבעיה שהקומוניזם עיקל הכל,והם עלו לישראל מחוסרי כל......
השבמחק