באיחור לא אופנתי, סיימתי הבוקר לקרוא את ספרה של טרייסי שבלייה "נערה עם עגיל פנינה". לטובת מי שכמוני, משתרכים שנים אחרי טבלאות רבי המכר הספרותיים, אדווח שמדובר בסיפור אהבה מוחץ לב בין משרתת מתבגרת לבין אדונה, הצייר ההולנדי בן המאה ה17 יוהאנס ורמיר. העלילה מתבססת על ציורו הידוע של ורמיר "נערה עם עגיל פנינה" (בתמונה). הרעיון לסיפור הבליח במוחה של שבלייה באחד הבקרים, בעת שבהתה בפוסטר של הציור שתלה מול מיטתה והחלה לתהות מיהי הנערה המסתורית עם כיסוי הראש
ועגיל הפנינה המרצד, שמלכסנת אליה מבט מופתע מתוך החשיכה.
ועכשיו, כשאני עדיין נתונה תחת השפעתו של הספר (אם הייתי כותבת "כשצבת של כאב לופתת את גרוני", הייתי נשמעת אובר-דרמטית. אבל זה נכון. תאמינו לי שזה נכון), החלטתי להקדיש לו מחווה אישית משלי וידעתי מיד מה אני צריכה לעשות: נכנסתי לאתר של סוכנות התצלומים Taverne-Agency, שמציגה הרבה עיצובי פנים הולנדיים מובחרים, הכיתי בכפתור של קטיגורית העיצובים הרומנטיים ובינגו! נחתתי על ביתם האמסטרדמי של אנושקה ומתיאו.
החלל של בני הזוג יפי התואר, תכשיטנית ופסל, הוא כל מה שניתן לצפות מביתם הבוהמי של אמנים הולנדיים. יש בו רהיטים ישנים, עבודות אמנות, שנדלירים ומראות בציפוי זהב, ערבוביה של חדש וישן ובעיקר יש בו אור. אותו אור הולנדי חלבי וזך, שדורות של ציירים סגדו לו .
ובכדי שאשתכנע סופית, שזה הבית הראוי לשמש כמחווה לחריט הקטנה מספרה של שבלייה, צורפו לצילומי הבית תמונות התכשיטים שאנושקה יוצרת בפינת העבודה שלה. ונחשו מה מצאתי שם...
(מידע נוסף על הספר ועל ורמיר תמצאו כאן. כדי לצפות בסרט בכיכובה של סקרלט ג'והנסון הקישו כאן).
רשומות
טוב, התעלפתי.:-)
השבמחק