בזכות בתים דוגמת הבית צובט-הלב הזה, אני אוהבת עיצוב פנים. כי הם ההוכחה, שאפשר להטביע בעיצוב גלונים של אופי אישי, אם רק פועלים לפי צו הלב ולא בהתאם לציוויי משטרת הטרנדים החולפים.
קריסטל ופול הם בני זוג מאורסים, שמתגוררים בדירה שכורה בעיר בולטימור, בדרום ארצות-הברית. קריסטל מגדירה את עצמה כסנטימנטלית "שרוצה להרגיש חלק מההיסטוריה בדרכה הקטנה". היא נמשכת לרהיטים וחפצים משומשים ולצילומים ישנים, שמקשרים אותה ל"חיים אחרים". וגם "לקסם ולפליאה שבדרום ארה"ב". החפצים שגודשים את הבית -רהיטים ישנים ושפע של קישוטים וינטאייג'יים שעלו לכל היותר 20 דולר- מזכירים לשניים נונסטופ את ההיסטוריה המשפחתית שלהם ותמיד יש בהם "קריאה אישית". לדבריה, מגורים בבית שבו הדיירים עוסקים כל הזמן בזכרונות, יוצרים הבדל עצום.
ואלה דברים חשובים, מכיוון שבני הזוג לא מעוניינים ביצירת בית יפה או עדכני. הם יצרו לעצמם חלל אינדיבידואלי, שמכיל את האווירה ואת תחומי העניין החשובים להם. ומבלי לגלוש לדידקטיות, אולי כדאי שגם אנחנו, תושבי הארץ המובטחת , נלמד לעצב את בתינו בדרך האישית שלנו, בלי להתחבט יותר מדי בשאלה מה יגידו השכנים.
ביתם של השניים סובב כולו סביב טעמם והעדפותיהם. ומכאן גם המראה הייחודי שלו. זה איננו עוד בית נוסטלגי. זה הבית של קריסטל ופול ורק שלהם.
רשומות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה