ראיון לרגל חגיגות המאה.

עולה על העיצובים חוגגת מאה פוסטים. לרגל האירוע, הסכמתי להתראיין ולפרוס בפני שבע קוראותיי הנאמנות משהו ממשנת העיצוב הסדורה שלי.  ומי המראיינת? אני.

ש:  סליחה, זה לא קצת יומרני מצידך לערוך לעצמך ראיון אחרי מאה פוסטים בלבד?

ת:  את צודקת מאד. זה באמת נראה יומרני, אבל המטרה שלי היא לא להתפאר ברשומות שפרסמתי עד עכשיו, אלא לנסות ולהבהיר כמה עניינים.  בארבעת החודשים האחרונים, מאז שהקמתי את הבלוג, אני עובדת פה פול טיים ג'וב ועלו לי כל מיני שאלות על הדרך.  בעיקר, מה אני בעצם רוצה להעביר בבלוג הזה? מה המסר? תשאלי אותי על זה.

ש: מה את בעצם רוצה להעביר בבלוג הזה? מה המסר?

ת: או, זאת שאלה קשה מאד והלוואי שהיתה לי תשובה מסודרת. כמו כל בלוגרית עיצוב, אני קודם כל רוצה לשתף את הקוראים בצילומי עיצובים שאני אוהבת.  מתוך איזו תקווה ילדותית, שאם אני אוהבת אותם, אז אולי גם אחרים. מה שלא תמיד קורה וזה בסדר גמור.  ו...גם להפגיש את מי שנכנס לכאן עם רעיונות עיצוב אחרים, שלא מופיעים בירחונים הישראליים. ועם אמנים שלא מוכרים בישראל.  העיצוב הישראלי לא מגוון מספיק, לדעתי. חוק העדר עובד גם בתחום הזה: כולם רוצים את מה שראו אצל השכנים או באיזה בית מלון.

ש: ומה רע בזה?

ת:  להעתיק זה בסדר, אם זה ב-א-מ-ת משקף את הטעם שלך. אבל לא כשזה בא מהמקום של "כולם מעצבים ככה, אז גם אנחנו". עיצוב פנים מבחינתי, הוא עניין מאד אישי. בית צריך לשקף את הטעם האמיתי של בעליו. את הזכרונות שלהם, את מה שהם אוהבים, גם אם זה לא אופנתי.  ואת זה אני מנסה להביא לכאן: בתים שעוצבו על ידי בעליהם בהתאם לטעם האמיתי שלהם. וכמעט תמיד, בתקציב קטן.

ש: ומה איתך? איך את עיצבת את הבית שלך?

ת: בהתאם לטעם שלי, שהתעצב והתפתח במשך הזמן.  הבית שלי  עובר שינויים קטנים כל הזמן. בייחוד ברמת האיבזור. הרהיטים משרתים אותי ואת משפחתי כבר הרבה זמן ואני מחליפה אותם רק כשאני חייבת.

ש: אילו סוגי עיצוב לא תכניסי לבלוג לעולם? 

ת:  את בטח מכירה את "לעולם אל תגידי לעולם". אבל ישנם עיצובים שלא תראי פה: 

ק"כ, עיצובים שנראים ומרגישים כמו פלסטיק. חסרי נשמה וקרים. כמו אלה למשל:

וגם עיצובים פורמאליים ואלגנטיים מדי, שעמוסים בדוגמאות, טפטים, בדים ואקססוריז. כמו זה, למשל:

   

או זה:

וגם זה:

הם אולי לא רעים, אבל זה לא הטעם שלי. וחוצמזה, צריך לשדוד בנק כדי ליצור אותם. ואני מנסה להוכיח שאפשר לעצב יפה ובזול. המטרה שלי היא לתת השראה ולהמריץ, לא לתסכל.

ש: חלק נכבד מהעיצובים שאת מציגה נראים פשוטים מאד. זה הטעם שלך?

ת: יש גם עיצובים לא פשוטים, שמדברים אלי. אבל אני מאמינה בפשטות. פשטות אף פעם לא נמאסת והיא  מצע נהדר לשינויים, שיפצורים ותוספות. היא גם חסכונית יותר מעיצובים עמוסים.  עיצובים בסיסיים כמעט אף פעם לא מאכזבים.

ש:  למה רוב הבתים שאת מפרסמת בבלוג הם בתים מחו"ל?  

ת:  כי זה בלוג עיצוב. לא בלוג להנחלת הציונות.  המשימה שלקחתי על עצמי היא להציג עיצובים טובים שיכולים לתת השראה למי שנכנס לפה.  ואני מוצאת הרבה יותר עיצובים טובים בבלוגוספירה העולמית מאשר בישראלית. אבל, אני תמיד גאה ומאושרת לגלות בתים ישראליים מעניינים. ואם הם מתאימים לרוח הבלוג, אני מפרסמת אותם בשמחה. 

 אני גם מאמינה מאד בהשפעות זרות ובחשיפה לסגנונות ולרעיונות לא מוכרים. ומכיוון שהבתים שמתפרסמים במדיה הישראלית די נוטים לאחידות סגנונית, אני מנסה לתרום את תרומתי הצנועה ולהראות סגנונות עיצוב אחרים. אני מאמינה שזה לא יכול להזיק.

ש: יש סיכוי שתיחשפי בשמך ותכתבי בבלוג יותר על עצמך?

ת: כנראה שלא. זה בלוג שמתעסק בעיצוב פנים, אמנות ואוספים. לא בי.  אני קוראת המון בלוגי עיצוב ובאמת, חלק נכבד מהבלוגריות כותבות על עצמן ועל חייהן, ולפעמים זה מעניין מאד. אבל נכון לעכשיו, אני לא מרגישה צורך לעשות את זה. אולי בעתיד, מי יודע? אני רק יכולה לומר, שהחומרים שאני מעלה מעניינים הרבה יותר ממני ומסיפור חיי. באחריות.

ש: ומה את מאחלת לבלוג שלך לרגל היומהולדת ?

ת: אני מאחלת לו הרבה קוראות. ושיהיו לי הזמן והרצון להמשיך ולהשקיע בו. ובעיקר, שלא ישעמם.

ש: מה אני יכולה לומר לך במקום "תודה שהקדשת מזמנך לראיון"?

ת: תחזרי לחפש חומרים חדשים לפוסטים. עוד הערב.


חן-חן.