הבית של סבסטיאן ושרה בקייפטאון.

ערבבו כפריות מחוספסת בעכשוויות נקיית קוים, אמנות אתנית צבעונית (עם טוויסטים מודרניים) באווריריות ומינימליזם. ומה קיבלתם? את בית החווה המשופץ של סבסטיאן ושרה לא רחוק מקייפטאון, דרום-אפריקה. 

דרום-אפריקה היא הרבה יותר מאפרטהייד ומשבט הזולו.  בשנים האחרונות, היא הפכה לזירת אמנות ועיצוב מרתקת, שלא לומר מדהימה. וביתם של השניים הוא דוגמא מאלפת לסגנון המקורי שמתהווה בארצו של לובנגולו בימים אלה ממש.

סבסטיאן הוא אדריכל, שמתעניין  בבתי חווה כפריים מודרניים. הוא מאמין, שאפשר ליצור סגנון שימזג ישן ומחוספס עם חדש ואפילו נוצץ. ואת התיזה הזו הוא יישם בבית החווה המיושן, שקנה לו ולמשפחתו.

תהליך השיפוץ ארך מספר שנים, אבל בני הזוג מצטיירים כאנשים נינוחים וסבלניים מאד. כשסבסטיאן נשאל מה הסגנון החביב עליו ועל אשתו, הוא ענה: "כל סגנון, שנראה טוב אחרי שבתנו (בת השלוש) והכלבים שלנו אכלו עליו".

בית החווה מבחוץ.

הכניסה לחדר האוכל. ספסל כפרי ארוך ממלא את תפקיד של ספריה וארון מגפיים.

שולחן האוכל והכסאות הם מודרניים ודקי קווים. המשענות הנמוכות של הכסאות יוצרות אשליה של חלל גדול ופתוח.

בהמשך חדר האוכל מוצבת מיטת-יום מכוסה בכיסוי ורדרד, שמפרידה בינו לבין חדר העבודה הפתוח.

חדר העבודה. צביעת רצועות צבע על הקיר היא דרך אפקטיבית ליצירת אמנות אבסטרקטית חינמית.

מעל השידה הפתוחה תלויים שלושה ארטיפקטים שמזכירים את "מגרשי הזבובים" האפריקניים המסורתיים.

הספות המודרניות בסלון שודכו לשטיח סיסל ולסלי קש בעלי מראה כפרי וטבעי.

לבני הזוג יש אוסף גדול של אמנות דרום-אפריקנית מודרנית. פסל הקאובוי הוא סוג של קריצה עכשווית על פסלי הקולון שחורי העור הישנים.

גם במטבח זווגו הארונות המודרניים לשטיחי סיסל שנארגו על ידי  אורגים מקומיים.

חדר השינה הוא מודרני וחף מקישוטים.

וכמוהו גם חדר האמבטיה.

אך בחדר השינה של הילדה יש סממנים רומנטיים, כמו הכילה וארון העץ הישן.

פינת האוכל במרפסת משלבת שולחן וספסל כפריים עם שרפרפים עכשוויים מחומר סינתטי.