בבית גדול וישן, בשכונת פורן-אל-שבאק שבביירות, הקימה המעצבת הלבנונית מירנה דיב מיזם הארחה, שכולל גם מסעדה ואולם תצוגה. קצת התקשיתי להבין מהכתבה באתר AT CASA האיטלקי במה בדיוק מדובר והאשם נעוץ בוודאי בתרגום הבעייתי. אולם קל להבין את רוח העיצוב ששורה על המקום. המאפיינים המקוריים של החלל בן מאתיים המ"ר -ובהם דלתות העץ והרצפות המצויירות- נשמרו ושולבו בהם חפצים אתניים ואמנותיים שונים. והכל תוך הקפדה על אוירת אירוח בלתי פורמאלית, במיטב המסורת המזרחית.
חלל המגורים. הדלתות והחלונות הרבים נועדו ליצור תחושת פתיחות ועניין.
החפצים מאוחסנים בתוך מזוודות וקופסאות ישנות מסוגים שונים.
כל חדר בבית מרוצף במרצפות מצויירות שונות. דגמי הריצוף ממחישים את פילוסופית המחזוריות והאינסופיות המזרחית.
חלק מדלתות העץ המקוריות של הבית קולפו מצבעיהן הישנים, בכדי להתאים אותן למראה שמירנה דיב רצתה להעניק לחלל.
המיטה בחדר האורחים.
ספה פרחונית במרפסת הקדמית.
במרפסת צומחים סוקולנטים על שידות מתכת.
רשומות
איזה יופי, ממש אותנטי ו"מחוספס".
השבמחקובנימה אישית יותר, הבלוג שלך פשוט נפלא ועושה חשק לבריחה למקומות רחוקים.. או לשיפוץ מחדש של הבית.
תודה!
חן-חן.
השבמחק:-).