סגנון השאבי-שיק, בזאת נוכחתי מזמן, הוא עניין לאומי. כל מדינה והשאבי שלה: בארצות-הברית הוא יהיה לרוב לבן ופרחוני עם תוספות ארכיטקטוניות, בסקנדינביה הוא ישולב בשחור ובאביזרי כסף, בצרפת הוא ייטה לאפור. ובבריטניה, הוא יזכיר חנות ממתקים מיושנת גדושה בצבעי ורוד, תכלת ואדום ובפריטי וינטאייג' מתוקים.
השאבי-שיק הבריטי כפי שהבנתן, הוא עליז וצבעוני מאד. לי הוא מזכיר גינה אנגלית משובצת ורדים וציפורים. הוא גם פטריוטי: בדרך כלל יופיעו בו פריטים עם דגל היוניון-ג'ק או צילומי המלכה אליזבת' בצעירותה. וגם סריגי קרושה, קופסאות פח בגווני פסטל ונקודות-פולקה לרוב. זה סגנון משמח ומנחם, למרות שחסרים בו, לטעמי, העומק, התובנה ונסיון החיים שיש בסגנונות עיצוב מתוחכמים יותר. אבל מי צריך עומק ותובנה בביתו, כשהחיים בחוץ כל כך ציניים?
הבעלים של הבית שבתמונות היא ורד אנגלי קלאסי : בלונדינית, תכולת עיניים וצחת עור שעבדה בעבר כמעצבת חלונות ראווה ועוסקת כיום בגננות. בזמנה החופשי, היא מוכרת כריות ואהילי בד פרחוניים, מעשה ידיה ומנהלת בלוג מצליח, שנקרא vintage, pretty & shabby. פריטישאבי גרה עם בעלה, שני בנים ולהק של כלבים, חתולים ותרנגולות בבית קטן עטור גינה מלבלבת. ביתה הוא בית-ספר לשאבי-שיק הבריטי במיטבו. אין מוטיב עיצובי אחד של הסטייל שנעדר ממנו. ובנוסף, הוא מקושט בעבודות היד שלה ונראה כמו לחמנית סקונס מרוחה בריבת תות.
רשומות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה