אני מכורה לעיצוב הפנים האוסטרלי וכבר שיבחתי לא פעם את היצירתיות והגיוון שמפגינים בתי היבשת הדרומית. קשה להימנע מההשוואה אלינו: אוסטרליה, כמו ישראל, היא מדינה צעירה, עם שלל אוכלוסיות אתניות. אז למה הם מייצרים עיצוב וארכיטקטורה כל כך משובחים ואנחנו -למרות ההתקדמות ההדרגתית- לא? אני לא בטוחה שיש לי תשובה. אבל אני כן יכולה לציין את העובדה, שהאוסטרלים, בניגוד לנו, רוחשים כבוד לעבר ולתרבויות של מדינות האם שלהם. הם מבינים, שקיומה של מדינה חדשה לא מוחק את הד.נ.א. ההיסטורי והאמנותי של מה שקדם לה. ולכן, למרות שיש באוסטרליה אהדה ניכרת לעיצוב מודרני, באותה מידה יש בה חיבה לבתים ישנים, מאפיינים תקופתיים ואקזוטיקה.
הבית הישן ששוכן ברובע פיצרוי שבאדלייד, דרום אוסטרליה, סבל מלכתחילה מחסרון בולט: הוא צר וארוך. כל מעצב פנים ראוי יגיד לכן, שבתים מהסוג הזה הם הקשים ביותר לעיצוב. והנה, מי שעיצב את החלל הרב קומתי וקטן החדרים בפיצרוי, הפך את המינוס לפלוס בריבוע. החלל רוהט ואובזר -בתבונה רבה- באופן מינימלי. אולם גדולתו של העיצוב מצויה ברגישות לאופיו הארכיטקטוני, המחוספס והבלוי של הבית. החומרים שבהם נעשה שימוש הם חומרים גסים, כמעט נאים (raw) כמו בטון, עץ מחוספס וברזל. והבחירה הזו מעניקה לחלל עומק, נפח ועניין, שהיו נשללים ממנו, אילו השתמשו המעצבים בחומרים חלקים ואלגנטיים.
ותודה לג'ו, החצי האוסטרלי של הצמד מdesire to inspire, שאיתרה את צילומי הבית באתר נדל"ן מקומי.
רשומות
באמת מיוחד ומעניין
השבמחק