"אני נערת כפר", אומרת חואניטה לאונרד. "גדלתי בחווה וחייתי פה, בעיירה הזאת, כל חיי. ואני פשוט אוהבת את התרנגולות שלי".
לאונרד, אשה גדולה וקורנת, היא כוכבת עולה בזירת האמנות הנאיבית. ציוריה, שעוסקים בהווי החיים של הכפריים שחורי העור בדרום, נמכרים בגלריות האאוטסיידרס בכל רחבי ארצות הברית. המקום שלו היא ובתה צ'יקי קוראות בית, איננו אלא שני קרונות-נגררים רעועים, שחוברו זה לזה באופן פרוביזורי, בתוך חצר מוזנחת. והקומפלקס כולו שוכן בפאתי העיירה הקטנה מונטגומרי, בלב מדינת לואיזיאנה.
סביר להניח שרובנו היו שוקעים בדיכאון עמוק, אם היה נגזר עלינו לגור בבית כזה. אבל לא כך חואניטה לאונרד. היא אוהבת את ביתה וכמי שמגיל שש-עשרה מציירת על כל משטח שנקרה בדרכה, היא ראתה בו קנבס חלק וכיסתה אותו בציורים צבעוניים שלקוחים מהווי החיים הדל אך האופטימי, שבו גדלה. והיא המשיכה גם בחצר: צבעה את קירות הטריילרים בצבע ירוק עליז והציפה את הגינה בעמודי טוטם מקושטים ובפסלים מעשה ידיה. לא פלא, שהבית הפך לאטרקציה. "הבית תופס לאנשים את העין", היא מאשרת. "הרבה פעמים אנשים עוצרים ורוצים לדעת מה קורה פה".
ואולי כשרונה של לאונרד למצוא אושר במה שאחרים רואים כסבל, הוא שהביא לשגשוגה האמנותי. מי שפעם שמחה לקבל עשרה דולר לציור, מקבלת תמורתו כיום מאות דולרים. "הכשרון לצייר הוא מתת אל. אני מסתכלת מסביב והכל כל כך יפה. אני מודה לאלוהים ומנסה לתת משהו מזה לאחרים בציורים שלי. כשאנשים אוהבים אותם, זה אפילו יותר טוב. זה עושה אותי כל כך גאה".
חזית הבית. הגג מעוטר בציורי תרנגולים. עמודי טוטם דמויי אינדיאנים ניצבים בחצר.
חלל הבית כולו -כולל הרצפה והתקרה- מכוסה בציוריה של חואניטה, שעיקרם הווי החיים האידילי של הכפריים האפרו-אמריקנים בדרום. הדמויות הצבעוניות עוסקות בקטיף כותנה, דיג וכביסה.
התרנגולות הן מוטיב חוזר בעבודתה של חואניטה והן מופיעות ברוב ציוריה.
גם לפסלים שלה יש ביקוש גובר.
חואניטה בנתה באחד הטריילרים בית תפילה קטן.
רשומות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה