דרום אמריקה בוחרת בצבע. ולדקור הצבעוני של העיצובים מברזיל, אורוגוואי וארגנטינה, יש תמיד איזו אחיזה בעבר. הורוד המעושן מזכיר את הברים הישנים, האדום את צבעי בתי הקפה והצהוב העמוק מציף את זכר ההסיינדות הנשכחות.
זה לא טריק דרום-אמריקני בלעדי והוא לא קשור רק לצבע. העבר הגשמי, ההיסטורי והאמנותי הוא חלק מהד.נ.א. של כל עיצוב פנים משובח, גם כשמדובר בעיצוב החדשני ביותר. כי החדש נוצר מהישן. ודקורציה היא עניין תרבותי לא פחות מאשר פרקטי.
לולה אלדונאטה, מעצבת טקסטיל וכלים, מחזיקה סטודיו בבואנוס איירס, ביחד עם אחותה האמנית. השתיים איתרו את הסטודיו בשכונה ישנה שנקראת אלמגרו, לאחר חודשים ארוכים של חיפושים. הוא היה ריק ואפור והתאים בדיוק לשאיפותיהן של האחיות, לעצב אותו כרצונן ובתקציב נמוך.
התמונות באדיבות הבלוגים Harmoni og kontrast ו- design*sponge .
כריות בעיצובה של לולה תמצאו בתחתית השירשור.
פינת המגורים המאולתרת של הסטודיו. על הלוח שתלוי מעל הספה במסגרת מוזהבת, רשום המניפסטו של הסטודיו.
הספה והכורסאות המרופדות בקטיפה נמצאו בחנות עתיקות והועמסו בכריות שלולה יצרה. שולחן הקפה הוא משנות ה-50 ופזורים עליו מגזינים נותני השראה. על הרצפה פרוש שטיח אוריינטלי.
גם שרפרפי העור והעץ ישנים וכמוהם ארון הויטרינה, שמאחסן קופסאות פח.
הסטודיו משמש לא רק לעבודה אלא גם לקבלת קליינטים ולקיום פגישות עבודה ואירוח. לולה ואחותה יצרו בו סגנון משולב של רהיטי וינטאייג' אירופאיים ואביזרים בעלי מראה מזרחי, כמו השטיחים, יריעות הסארי ההודיות שלולה הביאה ממסעותיה העסקיים במזרח ואהילי הנייר הסיניים.
סביב שולחן האוכל הצרפתי הועמדו כסאות ישנים ושונים משנות ה50 וה60. כולם נקנו לדברי לולה, בחנויות ג'אנק.
על שולחן התצוגה הפרוביזורי פרושה מפה בעיצובה של לולה. כמו כן, מוערמים עליו קופסאות כובעים וקופסאות של עוגיות, סלסלות חוט-ברזל, בגדי גברים ישנים וחפצים אחרים.
לולה ואחותה צבעו חלק מקירות הסטודיו ב"ורוד טהור", שהזכיר להן מאד את צבע הקירות שראו בילדותן בבית דודתן. שולחן משחק הכדורגל משנות ה70 שייך לגיסה של לולה ומהווה עיסוק משעשע בזמני הפסקות העבודה. שידת המדפים הישנה היתה שייכת לצבעי ונקנתה כמעט בחינם.
רשומות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה