יותר משזה סיפור של עיצוב, זה סיפור על אהבה. קמילה אנגמן, שוודית ג'ינג'ית וכריזמטית בת ארבעים וחמש (שנראית בת עשרים וחמש לכל היותר), היא ציירת ומאיירת מבריקה. לציוריה, הדפסיה ולוחות השנה שלה יש ביקוש בינלאומי והם נמכרים במיטב חנויות העיצוב.
אך מי שתופסת את המקום הראשון בסדר העדיפויות של קמילה אינה הקריירה שלה, אלא כלבתה. מוראן הקטנה, בעלת העיניים הטובות והחוטם הורדרד היא בת לוויתה וחברת הנפש של בעליה. היא צמודה אליה בבית ובסטודיו, נוסעת עימה לביקורי חברים ולטיולים בחיק הטבע ומככבת ברבים מציוריה. סבלנית ואמפטית, היא מניחה לקמילה לצלם אותה בשכמיות, סוודרים וכובעים, כשהיא משחקת עם בובות הצמר שלה או מנמנמת באחד מחדרי הבית העכשוי והבהיר, שבו הן גרות, כשתי שותפות שוות.
ומה שווה באמת, בית מעוצב להפליא, אם אין לכם נפש תאומה שכזו לחלוק איתה את חייכם?
תמונות נוספות של השתיים ושל ביתן תמצאו בפוטוסטרים של קמילה. באתר שלה תמצאו מידע נוסף על ציוריה.
רשומות
בוקר טוב.איזה פוסט מתוק! גם הריהוט יפה, והכלבה משהו. יש לנו כזו גורה בבניין עכשיו, קופצנית וחמודה. ינה שלי מתעוות אותה,אבל ככה זה עם כלבים. שבוע נפלא
השבמחקאוי, ציפי, ציפי...
השבמחקשוב העלית חיוך ענק על שפתיי...:-).
כנראה שכלבים הם כמו בני אדם. לא יכולים לסבול שמלכה חדשה מאיימת על הטריטוריה שלהם.
יום נפלא!
:-).
הכלבה כל כך מתוקה!! רואים בתמונות את האהבה שבין שתיהן.
השבמחק