היכולת להפיח חיים בגוש חימר, על ידי יצירת תווי פנים והבעה מדוייקים היא תופעה מרתקת. מהו אותו מוליך פלאי, שעובר בין עיניו של האמן למוחו ולידיו ויוצר -בסופו של תהליך- פסל בעל מבע אנושי של שמחה, עצב או תמיהה? הלוואי שידעתי.
גם לורה לויד, אמנית אמריקנית שמתמחה בציור פנים ובפיסולם, לא מספקת הסבר מדעי. היא יכולה לדבר רק על נסיונה האישי: "אני מוקסמת מפנים אנושיים", היא כותבת באתר שלה. "אני מבחינה מיידית בפנים, ממש כפי שמעצבת אופנה מבחינה מיידית בבדים. הקסם שמהלכים עלי הניואנסים בפנים האנושיים הוא כה גדול, עד שנראה לי לא ראוי ליצור שום דבר אחר".
והיא ממשיכה: "כבר מגיל ארבע או חמש, התעניינתי באיך אנשים נראים. כשבני משפחתי צפו בטלוויזיה, הייתי יושבת על הרצפה ובוחנת את תווי פניהם. מהר מאד, התחלתי גם לצייר אותם".
לויד היא ציירת פורטרטים נפלאה, שמרבה לצייר את עצמה בתחפושות שונות. אולם בהדרגה, היא החלה ליצור גם דמויות חימר משעשעות, שקנו להן קהל מעריצים גדל והולך. והיא מודה: "למרות שגם בעבודות החימר שלי, הצורה האנושית משחקת תפקיד מרכזי, הן הרבה יותר שובבות מהדמויות בציורי השמן שלי".
 |
רשומות
אדיר. ההבעה העל הפנים כל כך מלאה,
השבמחקיש כאן הומור מלא מודעות וצער.
הכי אהבתי את הדמות שמחזיקה בובת כפפה של ארנב ועל הראש מסכת ארנב. כמה נבוך ועגום הוא.
וצה עם דמויות נשיות? אין אצלה?
היי יעל,
השבמחקמסכימה עם התרשמותך. לא ראיתי דמויות חימר נשיות של האמנית הזו, אבל רוב הציורים שלה (הנהדרים בפני עצמם) הם ציורי נשים.
הדמות עם מסכת הארנב קשורה לחג הפסחא האביבי(Easter), שאחד מסמליו הוא השפנים המקפצים, שמסמלים פוריות.
:-).