בית לא חייב להיות אופנתי ומעודכן בכדי להיראות נכון. כל מה שצריך הוא, שבעליו יהיו נאמנים לעצמם ולטעמם ואמיצים מספיק בכדי לעצב אותו כפי שהם רוצים באמת.
הדירה של דן היא אחד מהחללים המעניינים והאסתטיים ביותר שראיתי לאחרונה. וזאת למרות שהיא נראית כאילו נתלשה ממגזין דקור של שנות השישים. אף אחד לא יאשים את דן בחוסר מודעות אופנתי. הוא מעצב פנים במקצועו ועובד בעיצוב חנויות ובתים. אבל את דירתו הקטנה, הוא בחר לרהט ולאבזר כפי שהוא אוהב, מבלי להיכנע לתכתיבים טרנדיים.
והנה התוצאה:
קירות הסלון נצבעו באפור בהיר. הספה, הכורסא ושולחן השיש הוינטאייג'יים ניחנו במראה האלגנטי והקריר, שדן רצה לשוות לחדר. גם מנורת הרצפה, שניצבת על מעמד מצועצע, נראית כשריד מראשית שנות השישים, אך היא עכשווית להפליא וכך גם הוילונות הירקרקים. שני הציורים המופשטים והישנים נבחרו בקפידה בכדי להעצים את המראה. הציור עם הקו האופקי מעל הספה הוא טריק עיצובי, שמעניק לחדר מראה רחב והרמוני.
הסלון מזווית נוספת.
בר המשקאות מוקם במסדרון ככל הנראה בכדי למנוע עומס ויזואלי בסלון.
המטבח הישן נשמר כפי שהוא, עם התנור העתיק והארונות הלבנים והמקוריים. במקום ארונות תחתונים סגורים, דן בחר בפתרון עכשווי וזול של "איי מטבח" ניידים ופתוחים עם מדפי איחסון ומשטחי עבודה מעץ.
במטבח תלויות מספר תמונות בגווני חום ואפרפר. הציורים הוינטאייג'יים הם מוטיב חוזר בכל חדרי הדירה.
חדר האוכל מתפקד גם כחדר עבודה. הרהיטים המודרניים בעלי הקוים הרבועים משמרים את מראה שנות השישים.
חדר השינה נראה כלקוח מסרט בכיכובם של קרי גרנט וויוויאן לי. דן שמר על הטון הנקי, המודרני והאפור גם כאן, אבל הוסיף לו אלמנט עכשוי ומפתיע: ראש מיטה מלוח עץ .
מוטיב המסגרת הפשוטה והמרובעת חוזר -בדרך שקטה אך מתוחכמת- בשידה, בשתי המראות ובמסגרות של התמונות. צורות גיאומטריות שחוזרות על עצמן יוצרות מראה הרמוני ושקט.
שולחן הצד עם פלטת השיש, הכיסא הסיני והאביזרים הישנים, שנבחרו בתשומת לב, מדגימים את נאמנותו של דן לקו העיצובי, שבחר לדירתו.
חדר הרחצה הישן והמרופט מעט הושאר כפי שהוא, מתוך מגמה ברורה לשמר את העיצוב המקורי של הדירה. למרות גילו, הוא בהיר ואסתטי.
רשומות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה