דירת הלופט הזו היא מבחינתי, הזדמנות פז להכיר למי שלא מכירה, את צמד המעצבים התורכים החדשניים Autoban. סייהאן אוזדמיר ושותפה ספר קאגלאר (בתמונה התחתונה) הכירו באוניברסיטה תורכית, שבה היא למדה ארכיטקטורה והוא- עיצוב פנים. בשנת 2003 הם השיקו את אוטובאן, חברת עיצוב רהיטים ובתים, שהפכה למותג עולמי תוך זמן קצר. הסגנון של השניים הוא סימביוזה מסחררת בין עיצוב היפר-מודרני לבין הסגנון התורכי הקלאסי והעשיר. הבתים ובתי העסק הרבים שהשניים עיצבו, הם מופת של מקוריות ואסתטיקה, אבל אני מאוהבת ברהיטים שלהם. הייתי נותנת המון בכדי לרכוש את מיטת הברז'ר או לספח לסלון שלי את ספת הקופסה, שאי אפשר להתיק ממנה את העיניים.
הלופט התעשייתי שבתמונות מדגים את קו העיצוב של אוטובאן. הוא שוכן ברובע ביוגלו באיסטנבול, בבנין משנת 1910. הבנין נבנה בסגנון האר-דקו, שרווח באותה תקופה. הדירה שימשה במשך שנים, כבית קיץ לבנו של מלך מצרים ומאוחר יותר גרו בה ידוענים תורכיים, אולם בחלוף הזמן זוהרה הועם והיא הפכה למסעדה.
בעיצובם של אוזדמיר וקאגלאר, הפך החלל הישן ללופט אופנתי, שממזג את המראה התעשייתי, הסגנון המודרני של אוטובאן ומאפייני האר-דקו המקוריים של החלל.
הצילומים נלקחו מהמגזין marie claire maison. ראיון עדכני עם סייהאן אוזדמיר תמצאו כאן.
פינת האוכל/ עבודה הוצבה בקצה החלל, במקום שבו פעל בעבר מטבח המסעדה. השולחן הענק מוקף בכסאות בצבעים שונים, שנרכשו בשווקי פשפשים. דוגמת האר-דקו האדומה שעל הקיר נועדה להדגיש את אופיו המקורי של החלל ולחמם את המראה התעשייתי. וכך גם "שטיח" הרצפה המשושה והאדום.
בפינת הישיבה, על רקע החלון הצרפתי הישן, הוצבו הרהיטים החדשניים של אוטובאן: ספה, כסא בעל זרוע אחת ושולחן מתכת.
בפינת המגורים הוצבו שתי ספות צ'סטרפילד, שאחת מהן פונה אל החלון. גם הכורסא ומנורת הרצפה עוצבו על ידי אוטובאן. גוף המנורה מזכיר דמות של חייל במשחק שחמט. הרדיאטור וצינורות המתכת המגולוונים נצבעו בשחור ובאפור בכדי לשמור על המראה התעשייתי.
חדר השינה/ הלבשה המאולתר. גוף המבנה שמשמש כמיטה וכארון בגדים נצבע באפור ובאדום. הבגדים מהווים חלק מתפאורת החלל ומוסיפים לו צבע וחיות.
חדר הרחצה משלב אף הוא בין סגנון האר-דקו של החלל לבין הסגנון התעשייתי. הקיר נצבע בצבע ירוק "מזרחי" וזוהר. הכיור הוא מאפיין מקורי שנמצא בלופט ומנורת צינור הזהב היא יצירה מקורית של אוטובאן.
המטבח עוצב בקו תעשייתי, כולל ארונות פתוחים, ברזים במראה תעשייתי ושימור צינור המתכת המגולוון.
רשומות
בוקר טוב.הם עושים דברים יפים. מה שמאד בולט הוא שהמוצא שלהם לא נראה. יש מורשת עיצובית למקום שממנו הם באו,והם מאד טרנדיים, יכלו להגיע מכל מקום. יום טוב.
השבמחקהיי ציפי,
השבמחקהסגנון של אוטובאן הוא בינלאומי, אבל אם תסתכלי על הרהיטים שלהם (בולט במיוחד בכורסאות וגם בחלק מהספות), תמצאי שם עקבות ברורים של הריהוט העותומני (שהוא לא מגושם וכבד כמו חלק נכבד מהריהוט האירופאי הקלאסי).
כשהייתי באיסטנבול, התפעלתי מאד מהרהיטים היפים שראיתי שם. גם בבתי קפה ואפילו במעבורת בנהר, ששטנו בה. יש להם קו משלהם...ויש שם גם חנויות ריהוט יפות מאד.
:-).
:-).