יום חמישי, 13 בינואר 2011

הבית של מארק וג'רי בשיקאגו.


"זה מתחיל באוסף אחד", מסביר מארק "ואז בא עוד אחד ולפני שאתה יודע..."
"הם תלויים אצלך על כל הקירות", משלימה ג'רי.

בני הזוג מארק וג'רי יודעים על מה הם מדברים. ביתם הדו-קומתי בשיקאגו מאכלס כמות בלתי הגיונית של אוספים. רשימה חלקית: גלויות ישנות, ראשי צבאים מעץ, בובות בד של אנני ואנדי, אמנות נאיבית, איקונוגרפיות דתיות ונעלי עץ. שטח הבית המוגבל  לא מרתיע את השניים (שעובדים, אגב, בשני מוזיאונים מקומיים). האוספים נמצאים בכל פינה: על הרצפה ועל השולחנות, תלויים על הקירות עד גובה התקרה ואפילו משתרגים בין עמודי מעקה המדרגות. אספנות, כידוע היא מחלה חשוכת מרפא. אבל יש לה חן משלה.


חדר המגורים. ג'רי: "המיצג על השולחן הוא בעצם מגש פלסטיק של עוגיות כריסטמס עם כיפת זכוכית מעליו. בפנים יש קופסת וודו עם חרוזים מגאנה ושתי חיות מחרוזים מהודו. החרוזים זה הנושא פה". מארק: "גם על המגש יש חרוזים".  


אוסף בובות אנני ואנדי על הארון. ג'רי: "התחלתי לאסוף בובות משומשות שחסרו להן ידיים, או שהיו בלי בגדים. חלקן פגומות מאד אבל חלקן דווקא נחמדות. היתה תקופה שתיקנתי אותן ומכרתי. אבל למי יש זמן בשביל זה? הפסקתי לאסוף אותן. כמה יש לי? חמישים בובות? זה מספיק".


אוסף נעלי עץ במטבח. ג'רי: "הקלוגס קשורות לשורשים שלי, כי בני המשפחה שלי היו איכרים במולדת הישנה. כשהתחלתי לאסוף אותן, קניתי רק קלוגס בלויות  וככה ידעתי שהרגל של מישהו היתה בתוכן ושהן עבדו קשה". מארק: "כמעט כולן מצרפת. חיפשנו בהולנד ולא מצאנו". ג'רי: "היית מצפה שההולנדים ישמרו כמה קלוגס, אבל מסתבר שלא".


פינת ישיבה. ג'רי: "את הפסל האפריקני הזה העמדנו על בול עץ. ככה אפשר לראות את כולו. אני אוהבת את האלמנט המפתיע שיש בזה. אני לא רוצה להסגיר את שם החנות שבה מצאנו אותו, כדי שאנשים לא יגיעו לשם. אבל בוא נגיד, שמדובר בחנות ג'אנק בסיאטל".  


חדר השינה. בני הזוג מיקמו שם את אוסף חפצי הדת שלהם מתוך התחשבות באורחים רגישים. ג'רי: "כשאתה רוצה להתקעקע, שים את הקעקוע במקום שלא כולם יראו אותו. אתה הרי לא רוצה לפגוע באף אחד".


חדר האוכל. ג'רי: "יש איזה ברנש במקסיקו שיוצר את החיות האלה מחוטי ברזל. אני חושבת שהוא גאון".


ג'רי: "מי לא אוהב קופי גרב (sock monkeys)? התחלנו לאסוף כאלה שלא נראים כמו קופי גרב רגילים". מארק: "בכל פעם שמצאנו אחד שנראה שונה- אספנו אותו".  ג'רי: "לחלקם יש שמלות. חלק נראים כמו אנשים יותר מאשר כמו קופים".


חדר הכניסה. ג'רי: "למה נחשים? כי הם מעניינים. יש להם משמעויות שונות בתרבויות שונות, אבל זה תמיד קשור לכוח וערמומיות". מארק: "תמיד מפתיע להיתקל בנחש. הם אף פעם לא מודיעים שהם מגיעים". ג'רי: "זה סוג של מבחן. אם הצלחת לחצות את דלת הכניסה ואחרי שראית את כל הנחשים האלה, אתה עדיין רוצה להיכנס אלינו הביתה...זאת מין אזהרה: אצלנו זה שונה. הנחשים הם מסין, הודו, צרפת וארצות הברית. וגם גוואטמלה. יש לי ציור נחמד מקובה של מישהו עם נחש".  


גרם המדרגות.


מארק: "רוב הגלויות שתלויות פה הן גלויות תיירותיות משנות ה-40 וה-50. הן מלאכותיות, אבל האנשים אמיתיים. האנשים האלה התבקשו להציג את התרבות שלהם או מה שמישהו חשב שזאת התרבות שלהם, כדי לייצר חפצי תיירות ממוסחרים. אני תמיד חושב, איזה מין אנשים הם היו באמת. מה קרה לפני ואחרי שצילמו אותם".





2 comments:

  1. וואוו איזה בית! איפה שאתה זז יש פיסת חיים אחרת! סופ"ש נעים וחם.

    השבמחק
  2. אכן כך, ציפי.

    אני מאד אוהבת בתים עם חוש הומור. וגם את הבעלים של הבתים האלה.

    :-).

    השבמחק