יום רביעי, 26 בינואר 2011

הבית של הלן במרסיי.


"ישנם בתים מושלמים, בלי שום פגם, אבל אין להם שמץ של אישיות" אומרת הלן. "הבית שלי מלא פריטים פגומים, אבל הם גורמים לי לחייך".

הלן, בעלת חנות לריהוט תעשייתי ישן ובעלה רכשו לפני ארבע שנים בית קטן, שניצב על אחת מגבעות עיר הנמל הצרפתית מרסיי. הם ידעו שמצפה להם עבודה רבה בכדי להפוך אותו לבית המשפחה שרצו: "הבית נראה בדיוק ההיפך מהטעם שלנו" נזכרת הלן. "זה היה בית דייגים קטן ומוזנח בגודל 50 מ"ר עם מטבח פורמאייקה. היינו צריכים להשתמש בהרבה דמיון בכדי לראות את הפוטנציאל שקיים בו".

השניים שיפצו את הבית במשך שנה, מן המסד ועד הטפחות, שברו קירות ובנו פטיו בטון חיצוני, שניתן לבלות בו שמונה חודשים בשנה, בהתחשב באקלים הים-תיכוני של האיזור. עיצוב הפנים הוא כמובן, בסגנון התעשייתי שאהוב על הלן. היא נוהגת להציב בבית ריהוט שנשלח לבית העסק שלה לפני שהוא עובר לחנות. "וזה מאפשר לי לשנות את עיצוב הבית כל הזמן. הבית שלי משתנה בהתאם לסחורה שאני מקבלת במכולות". 

הצילומים נלקחו מהאתר של המגזין הצרפתי  journal de la maison  .



חלק מקירות הבטון והמרצפות של רחבת הכניסה לבית נצבעו באדום לוהט.


חדר המגורים. הלן ריפדה את הספה המצועצעת בבד כמו-צבאי. היא גם תפרה בעצמה את השטיח מיריעות בד וגדילים משומשים.


שולחן העץ בפינת האוכל היה שייך להוריה של הלן. כסאות הטוליקס האדומים נרכשו באתר ebay. ארון הלוקרים הצהוב היה בעבר ארון במשרד ממשלתי.


הרצפה מחופה בלוחות ברזל מצופים בלכה, לטובת המראה התעשייתי המשומש. הלן לא נבהלת מחלודה. היא טוענת, שזו מוסיפה אופי לבית. 


בחדר השינה של הלן ובעלה ניכרת השפעה מקסיקנית.


ראש המיטה בחדרה של הבת צוייר בדוגמת גראפיטי.


דליי הפלסטיק האדומים, שהכילו במקור צבע, מוסמרו לקיר בחדר העבודה והפכו למדפים.



תגובה 1: