אייל שני, השופט ממאסטר-שף, איבחן נכונה: כדי שתבשיל יצליח, הוא צריך להרגיש נוח בסיר. סביבת עבודה מיטיבה מייצרת עובדים מרוצים ומוצרים איכותיים יותר למעסיקים. הרשת מוצפת בצילומים של משרדי חברות תוכנה, פירסום ועיצוב מערביות, שתוכננו מחדש בידי דקורטורים עדכניים. העיצובים נחלקים לשניים: ארמגדון של צבעים, אורות ואביזרים סטייל משרדי גוגל או אוקיינוסים של לובן מינימליסטי צונן. שני הסגנונות נועדו לחלוב מהעובדים עוד ועוד תוצרת ושניהם, למרבית האכזבה, משדרים בעיקר סינתטיות וניכור. ומי לעזאזל, רוצה לעבוד בתוך דיסנילנד מהגיהנום או -לחלופין- בתוך בועת ואקום חלבית, שאינה סובלת אפילו כתם קפה מסכן על השולחן?
את הבשורה, ככל שיש כזו, אני מוצאת לאחרונה, דווקא במשרדי הקריאייטיב הרוסיים. העיצוב שם לרוב, מרושל מעט ומגובב בשולחנות עבודה ובכונניות מאיקאה, אבל יש בו נשמה. הרבה נשמה. וזה מה שעושה את ההבדל.
האחים ז'יליניה מסנט-פטרסבורג עוסקים באדריכלות, עיצוב פנים וגרפיקה. הם שכרו לפירמה שלהם שני חדרים גדולים ואולם קבלה בארמון ישן, שאיכלס בעבר את הנסיך מיכאיל רומנוב. חדר אחד יועד לפגישות עסקים עם לקוחות ואת החדר השני הם הפכו לסטודיו להם ולצוות העובדים שלהם. שני החדרים נצבעו בצבעים עזים ועוצבו בדרמטיות מופגנת עם שפע של רהיטים, אביזרים, אמצעי מיחשוב ותאורה. במבט ראשון, התוצאה מבלבלת. נדמה שיש כאן עודף סגנונות, חפצים וכוונות: רהיטים פורמליים לצד דובוני בד וצעצועים, מנורות עכשוויות וכרכובי שיש מצועצעים. אבל זו טעות אופטית. מה שיש כאן באמת הם עומק וכוח, כבוד לעיצוב הרוסי המסורתי לצד חדשנות ולא מעט תעוזה. וגם רגש, כמובן. כי משרד שאין בו רגש, ייראה תמיד כמו עוד סניף של גוגל.
הצילומים נלקחו מכאן.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה