יום שני, 5 באוגוסט 2013

הבית של דבי בגרינוויל.


דבי רכשה בית כפר עתיק באפסטייט ניו-יורק. חג ההודיה התקרב והיא היתה לחוצה לעצב אותו מחדש בדחיפות, בכדי להספיק לארח בו את משפחתה לארוחת החג. היא פנתה לצמד הדקורטורים פרסי ברייט (שאת צילומי ביתו הפרטי פירסמתי כאן) וטארה מנגיני והפקידה בידיהם את משימת העיצוב במלואה. הבית נבנה בשנת 1860 ובמהלך הזמן, נוספו לו תוספות שונות ומשונות. המטלה הראשונה שעמדה בפני צמד המעצבים היתה לקלף מהקירות טפטים פרחוניים מיושנים ולחשוף את רצפת העץ המקורית מתחת לשכבות של לינולאום ועץ זול. קירות מיותרים ותקרות מונמכות הוסרו ופרסי בנה חלק מהרהיטים מקורות ממוחזרות. מטרתם של פרסי וטארה היתה כפולה: להפוך את הבית המיושן לחלל מגורים עדכני ונוח אך לא פחות מכך, להשיב לו את איכויותיו המקוריות. והם לא חסכו במאמצים לאתר כיורים עתיקים, דלתות ישנות ורהיטים תקופתיים. כל אחד מהחדרים זכה לטיפול אישי משלו, שהדגיש את קסמו הקודר והספרטני, מבלי לאבד כלום מתחושת הנוחיות שבו. כי מה שקובע, בסופו של עיצוב, הוא מה הבית הזה רוצה להיות.

הצילומים נלקחו מDesign*Sponge.
  



  




























   

2 comments:

  1. ספרטני.
    xספרטני מידי - לטעמי
    שילוב של עתיקים עם חדשים היה מוסיף ערך נוסף לבית .

    כמו גם הצבע האפור בטון לקירות - הופך אותו למונוכרומטי , מלנכולי ...מה ש"בית כפרי" בדרך כלל לא משדר.


    .יעַל.
    yael.d.design

    השבמחק

  2. היי יעל :-),

    על טעם וריח וכו...

    אבל, צריך לקחת בחשבון את הנקודות הבאות:

    1. הבית הזה ממוקם באפסטייט ניו-יורק.בארה"ב יש סגנונות עיצוב אופייניים לאיזורים השונים וסגנון העיצוב של בתי האיזור הוא -בגדול- ספרטני ונוטה למונוכרומטיות.

    2. המעצבים רצו להחזיר את הבית הזה למקורותיו, תוך שמירה על עדכניות. זו היתה מטרתם וזה היה בוודאי רצונה של הלקוחה.

    3. זה הסטייל של המעצבים. ראי גם את ביתו של פרסי ברייט, שגם הוא "חוזר למקורות" יכול להיחשב לקודר מעט.

    4. בתפיסה הישראלית, בית אמור להיראות צבעוני ושמח. אבל זה ממש לא ככה בחו"ל. בית קודר נתפס בארה"ב (ובמדינות אחרות) כסגנון לגיטימי ואהוד, כי הוא מתכתב עם הסגנון הדקורטיבי הישן, מהמאות שעברו.

    השבמחק