קנקני הזיכרון (memory jugs) הם לא רק קנקנים. הם גם כדים, ספלים, בקבוקים, קומקומים, מימיות, קופסאות ואפילו עציצים. כל כלי קיבול ביתי התאים למטרה ובלבד שאפשר היה להדביק אליו בדבק או במלט מזכרות קטנות. קנקני הזיכרון הפציעו במאה ה-19, בשיאו של העידן הויקטוריאני ויש מי שטוענים, שמקורם הוא בקהילות האפרו-אמריקניות של אותה תקופה. יוצרי הקנקנים הדביקו לכלי קיבול ביתיים בדרך חובבנית ואפילו גסה, חפצים קטנים, בעלי ערך רגשי כמו: ראשי בובה, שברי קרמיקה, חרוזים, צדפים, כפתורים ואפילו מסמרים ומחוגי שעונים. לעיתים, הם ציפו את היצירה בצבע זהב ולעיתים השאירו אותה כפי שהיא. מומחי אמנות הפולק-ארט סבורים, שקנקני הזיכרון היו למעשה, פורמט קדום של ספרי-ההדבקות (scrapbooks) הפופולאריים. יכול להיות. מה שברור הוא, שמדובר בקולאז'ים רגשניים, אולי תמימים אך מרהיבים ומלאי השראה וכוח.
רשומות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה