"עולה על העיצובים" מכבה היום נר שני ואני קצת נרגשת. מה לעשות, גם ילד וירטואלי הוא ילד, שמעלה לאמא שלו דמעות בעיניים. אני מאחלת לו את כל הטוב שבעולם. הוא הרי הגיח לעולם כדי לעשות לקוראותיו טוב בנשמה ונראה, שגם די הצליח.
הדעה הרווחת היא, שבלוגי עיצוב פנים קיימים כדי להציג עיצובים יפים. אבל אני לא מחפשת יופי אלא אמת. שנים ארוכות של שזיפת חללי מגורים מעוצבים לימדו אותי, שהעולם מוצף בבתים מרהיבים, אך רובם לוקים בחוסר אמינות בסיסי. תעשיית הדקור היא אחותה בנפש של תעשיית האופנה והיופי. שתיהן אוהבות לייחצן אנשים (לרוב, נשים) יפים, דקים ומצליחים, עם עור פנים משובח ובית מתוקתק. הכל שם תמיד מהודק, מסודר ואסתטי עד כאב והס מלהזכיר צמיגים בבטן, ילד היפראקטיבי או משבר בחיי הנישואין.
אני לא מאמינה יותר לעיצובים האלה. עומד מאחוריהם מערך גדול ומשומן של דקורטורים ואנשי עסקים ותקשורת והם עושים כסף גדול ממכירת אשליות לנשים כמוני, ששוברות את הראש איך לגמור את החודש בלי לפרוץ את מסגרת המינוס בבנק. מאד חשוב להם לשכנע אותי לרכוש שולחן קפה מעץ בלונדיני ב-30,000 שקל ולהחליף פעמיים בשנה את כל מערך התאורה בביתי לטובת טרנד הלוגני בעלות של שלוש משכורות.
ולעיצובים המופרכים האלה, שכזבני העיצוב המקצועיים מנסים למכור לי, הוצאתי צו הרחקה מהבלוג שלי.
במקומם, אני מנסה להעצים את חוסר השלמות. את הבתים הפשוטים והלפעמים מרוטים, שעוצבו בתקציבי רצפה. בתים לאו דווקא מוקפדים ולא פעם פרומים ופגומים, שיש בהם איזה מגע אישי, איזה ניסיון חיים והתבוננות מסויימת, ששייכים לאנשים שעיצבו אותם ורק להם. לחללי המגורים האלה מוקדש הבלוג שלי מיומו הראשון. ואם הצלחתי להכיר אפילו לקוראת אחת, את סוד הדברים הפשוטים, אני את שלי עשיתי.
מזל טוב!
רשומות
בלוג מעולה שבמעולים. מאוד רואים ומרגישים את ההשקעה והמחשבה. :)
השבמחקמזל טוב!!!!
תמי
אני לא מגיבה בדרך כלל, אבל מצאתי את הבלוג שלך במקרה, ואני עוקבת אחרי העדכונים באופן קבוע ובשמחה, שתדעי שיש גם קוראים שקטים...
השבמחקמזל טוב.
מזל טוב! עד מאה ועשרים! תמיד כיף להציץ, בעיני האיזון מוצלח בין היפה למעורר מחשבה.
השבמחקהבלוג שלך הוא הרבה מעבר לבתים. מעל לכל זה בלוג של תפישת חיים ומילים שמעבירות יותר טוב מכל מצלמה את כל היופי והרגש שיופי יכול לעורר.
השבמחקהבתים שאת בוחרת מזכירים לי משהו שיאיר לפיד כתב פעם על נשים בנות 40 ומעלה וגרם לי להרגיש מושלמת בזכות כל הפגמים שלי. שיהיה המון במזל.
כנראה שלכבוד חגיגות השנתיים גיליתי את הבלוג! בלוג פשוט נפלא! מזלטוב! ורד רשף :-)
השבמחקמזל טוב טוב טוב! כבר מזמן הבלוג שלך הפך לחלק מחיי היום יום שלי. מקום של רגיעה, התבוננות, החלפת דעה, נקודת מבט אחרת, כמו שאת מציינת. היו לי המון תקופות של התבוננות בעיתוני עיצוב, ביחוד צרפתים למיניהם, שבעצם היו יותר בריחה של התודעה מהמקום הזה שלנו, שבדרכ הוא לא הכי מעניין ואין בו כמעט הסטוריה מעוצבת. היום אני מאד שמחה לחזור לעבר של כאן, לבתים לרהיטים ולכילים שהיו פה ולייצר כאן את ההיסטוריה שלנו, של מי שחי כאן, כי זה המקום המעוצב שלנו. אז תודה על העדכון התמידי שלך הוא מאד מועיל, מעניין ועושה לי כיף! מזל טוב!
השבמחקמזל טוב!! מסכימה עם כל מילה.. חוסר שלמות שייך לאנשים ובתים פעילים וחיים, עם ערמות כביסה וצלחות בכיור.. ביקור בבלוג הוא חלק מהשגרה היומיומית שלי ותמיד כיף לגלות מה הבאת היום. תודה, מיכל
השבמחקתודה יקירותיי, תודה, תודה, תודה...אין לכן מושג כמה כיף לקרוא את מה שכתבתן.
השבמחקמקווה להמשיך ולשמח אתכן עם פוסטים יפים ומציאותיים...לונג ליב עולה על העיצובים!
:-).
שילה יקרה
השבמחקברכות גם ממני
בזכות הבלוג שלך-
הרעיונות,
ההשראה
והרחבת האפשרויות המחשבתיות
אני אוהבת את ביתי!
(דירת 3 חדרים שכורה, כן? לא ארמון!)
תודה לך מקרב לב
יעל ד.
מזל טוב,
השבמחקמסכימה שעיצוב עשיר הוא לא בהכרח יפה / נעים / משכנע, מכו שגם עיצוב "עני" הוא לא תמיד "אמיתי" או משכנע או אותנטי.
בכל אופן תודה על אוסף הפריטים שאת מעלה כאן
ועל מציאת היופי גם בפרטים הכי טריויאליים.
מצטרפת לברכות ולתודות על הבלוג המצוין. גם אני גיליתי אותו במקרה לפני חודשים מספר, וחוזרת אליו שוב ושוב. מזל טוב. אסנת
השבמחקטלי היקרה היקרה
השבמחקאת נהדרת, והמקום הזה שיצרת - הילד הזה, הוא אוצר. את האמא - אני מרגישה קצת כמו הדודה, זו שצופה בילד הזה מהצד גדל לו, הולך ומשתבח וכל פעם בא לי לצבוט לו קצת בלחי ולהגיד, איזה יופי שאתה כאן.
באמת שהוא מביא לי נחת. מקום מפלט, עיר מקלט, להרחיב אופקים, לשזוף את העיניים, לחשוב, לאהוב, להינות. פשוט נעים לי כאן וכל פוסט אני מרגישה שלא רק אני אוהבת אלא אוהבים אותי חזרה, כי כל פוסט שאת מפרסמת פשוט מענג (אפילו אם אני יורדת על העיצוב - גם זה כיף:)).
מזל-טוב וכל טוב.
ובקשה קטנה אם כבר: נעלמה לי פינת ה"עיצוב קצת עצוב". מה את אומרת? יהיה קאמבק?
חיבוק ונשיקות ועוגת יומולדת וריבת תותים ועטיפות מרשרשות צבעוניות ומבריקות
קרן
תודה לכל המברכות הנוספות (חיבוק גדול...).
השבמחקקרן: איזו נשמה! ואני גם אוהבת את סגנון הכתיבה שלך...לגבי עיצוב קצת עצוב: יש לי ברשימה בית כזה, שמחכה כבר חודשים, שאני אקטול אותו, אבל אני לא מוצאת כוחות נפשיים. אני לא אוהבת להיות רעה ומרירה. ולמרות שיש בתים שעוצבו רע, בכ"ז, קצת כואב לי לפגוע בהם ובבעליהם (במיוחד אם הם ישראליים ואולי נכנסים לפה...מי יודע...). אני לא יורדת על טעם אישי, אלא על מניירות ועל זיופים. אבל, אולי בקרוב...
-חיבוק-.
טלי היקרה,
השבמחקמזל טוב וברכות ל"ילד" המקסים הזה!:)
רואים ומרגישים את ההשקעה העצומה בבלוג המצוין שלך, את ההתבוננות המיוחדת והרגישה שלך לגבי התכנים שאת מביאה - על בתים, סגנונות עיצוב, אומנות ואומנויות.
הרשומות מעניינות מאוד, מרחיבות דעת ואופקים.
תודה רבה טלי, על ההנאה שמביאה גם לי הבלוג שלך.
מירה
נ.ב. אני מרגישה נוח איתך :) כדי להוסיף את דעתי לגבי "העיצוב העצוב". ההתלבטות שלך מובנת ונכונה ומסכימה איתך לגמרי שלא צריך להעלות אותו כאן.
מתנצלת אם את חושבת שהתערבתי...
שלום,
השבמחקגם אני "מנויה" שקטה של הבלוג. גיליתי אותו לפני כמה חודשים באחד הלילות בו ניסיתי להרגע מעט אחרי הרדמה ארוכה של העולל. מאז כל לילה אני נכנסת לבלוג, נהנית עד מאד ומקבלת הרבה השראה. תודה רבה!
אגב, אולי את יודעת מדוע חלק מהתמונות ניתן לראות וחלק לא? אני לא ממתמצאי המחשבים.
היי מירה ואנונימית :
השבמחקאנונימית- ברוכה הבאה לבלוג...אין לי מושג למה אי אפשר לראות תמונות מסויימות...אני רואה בד"כ את כל התמונות גם לא מהמחשב שלי, אבל...
מירה- המון זמן לא קראתי אותך...תודה על הברכות מחממות הלב :-). לגבי "עיצוב קצת עצוב": אני באמת די אמביוולנטית בנושא הזה...מצד אחד- אני לא רוצה לפגוע באף אחד, מצד שני- אם לא נצביע על פגמים בעיצובים, איך נלמד? מה גם שמדובר בזיופים יומרניים ומרגיזים. הפוסטים בקטיגוריה הזאת הם הפוסטים הכי נצפים בבלוג...אני בעצמי נדהמת מכמות הכניסות אליהם, למרות שכבר חודשים לא פירסמתי פוסט כזה...אבל לא זאת הסיבה שאני מתלבטת לגבי הקטיגוריה.
-חיבוק ענק-.
הי טלי,
השבמחקכל כך שימחת אותי עם התגובה החמה שלך. אני חייבת להודות, שבכל זאת היתה לי דאגה קטנה בלב שאולי לא תביני אותי, אם כי באמת רציתי רק לחזק את ההתלבטות שלך ... :)
אני לא ממש יודעת איך להתנהל בעולם ה"וירטואלי", אבל אצלך אני מרגישה בית.
תודה רבה וחיבוק ענק בחזרה,
מירה