כשליאה וריץ' קנו לפני שלוש שנים את ביתם בן השבעים במדינת מרילנד, הם נאלצו להוציא את מרבית תקציבם על שיפוצים מבניים יקרים. חסרון הכיס מנע מהם את האפשרות לעצב את הבית בזריזות ולקנות רהיטים שהיו נחוצים להם מאד. ליאה, מעצבת פנים שעובדת גם עם A.T. , מודה, שזה היה קשה: "כמעצבת פנים שחיה, נושמת ומחסירה שינה בגלל ענייני עיצוב, היו ימים שחזרתי הביתה אחרי שעיצבתי בתים לאחרים ורציתי לתלוש את שערותיי, או לפחות למהר ולהוציא כרטיס אשראי ענק ולהתחיל לרהט סוף סוף את הבית שלי". אבל, בדיעבד, היא שמחה שהתאזרה בסבלנות. ההיכרות המתמשכת עם הבית הובילה לקניות מבוקרות ולעיצוב שובה לב שמחבר "ארציות, רטרו, ירושות משפחתיות משופצות ועבודות עשה זאת בעצמך".
שיפטו בעצמכן:
רשומות
עוברת על התמונות וחושבת לעצמי "איזה יופי... איזה אחלה אהיל... איזה שולחן סלון יפה... כסא האוכל באמת נראה כמו ירושה... פששש איזה ניצול של ספייס בפינת עבודה...". ואז הגעתי לחדר הילדים. WTF???
השבמחקהיי קרן :-),
השבמחקמה נורא כ"כ בחדר התינוקות? נכון שהוא מעוצב בדרמטיות אבל הוא לא כזה נורא..
:-).
ובכן, כל הבית צבעוני ומואר עם צבעי פסטל דומיננטיים מאוד על הקירות, רכות, גיוון, משחקי צבעים וטקסטורות וסך הכל מראה די עליז ומשובב נפש.ואילו חדר התינוקות אפלולי עם עצמות על הקירות וצלב מסיבי. הכי אוירת בית קברות, לפחות שמו מראה לגירוש שדים. עתידות: עד גיל 6 תגיע לספת הפסיכולוג.
השבמחקקרנושקה - קרעת אותי מצחוק. באמת בחירות מוזרות יש בבית הזה, הכל נראה מאוד הגיוני עד שפוגשים בחדר הילד/ה. הורים הזויים, כנראה שהילד יירש את זה.
השבמחק:-)
תמר
נ.ב.
מזל טוב לבלוג, אני חדשה כאן ונהנית מאוד, בכל הזדמנות בודקת פרסומים קודמים כאן. המשיכי כך
היי תמר:-),
השבמחקברוכה הבאה למועדון :-).
חדר התינוקות הזה די אופייני למה שעושים היום בארה"ב. ראיתי המון חדרי תינוקות כהים ו"כבדים" כאלה. לדעתי, הם פשוט רצו לשבור את התחושה הנייטראלית של שאר חדרי הבית ולעשות חדר אחד יותר משוגע. קורה....