הדעה הרווחת, שיום הולדת הוא זמן לחשבון-נפש לא נכונה לגביי. את ספירת המלאי והמצאי אני עורכת כל השנה והיא תופסת תאוצה ככל שמתקרב המועד השרירותי הזה, שבו אני אמורה לטפס עוד מדרגה בדרך לכיליון. יום ההולדת עצמו עובר דווקא בשקט, בהשלמה נרגנת עם מה שאי אפשר לשנות ובהבנה (שצצה תמיד דווקא אז), שהתאריך הזה חסר כל משמעות.
כבת מזל גדי טיפוסית, השנים מיטיבות איתי. אני מרגישה אופטימית כפי שלא חשתי מעולם בשנות בחרותי. כשאני מתבוננת בתמונות מאותה תקופה, אני תמהה מיהי הצעירה החמוצה שמביטה בי בעיניים נזעמות ואיך מישהי שלובשת הבעה של דורבן, מצפה שהחיים יחלקו לה הטבות.
אז היום הוא יום ההולדת שלי. ואני שמחה לבשר לכן, שאני מרגישה בסדר גמור. לא הגעתי לשום שלווה והנחלה שלי היא דירה בבית משותף, אבל זה לא משנה. הדברים הגדולים בחיי מצפים לי שאעשה אותם וכל מה שעברתי עד היום היה רק קדימון. אין בי השלמה עם כלום, חוץ מאשר עם עצמי ודווקא עכשיו, כשהתפכחתי מכל האשליות ומכל הציפיות מהמין האנושי, החיים נראים לי די סימפטיים.
ממש לא מקרי, שבחרתי בבית של ג'ו ווקר כפוסט יום-ההולדת שלי. ג'ו האוסטרלית היא מורעלת עיצוב פנים, בת ארבעים ותשע ועד שנת 2007, חיה חיים צנועים בעיר בריזביין עם בעלה העיוור וכלב הנחייה שלו ופירסמה צילומי דקור בפליקר. שם היא פגשה את קים מאוטאווה שבקנדה, שפירסמה צילומי דקור משלה. הניצוץ היה מיידי, השתיים ייסדו בלוג בין-מדינתי בשם Desire to Inspire והשאר יסופר בדברי ימי הרשת.
ג'ו מכנה את עצמה "מידסנצ'רי ג'ו" כמחווה להערצתה את סגנון הרטרו. אבל ההגדרה העצמית הזו עושה לה עוול נורא, כי הסטייל שלה גדול בהרבה מכורסאות טיק דניות ומאהילי פיברגלאס. היא מעצבת עתירת דימיון והשראה והדקור שלה הוא אקלקטי ומשלב פריטים מודרניים משומשים ובעלי נוכחות עם צבעים כהים וחפצים אתניים במיקס עשיר ודרמטי.
לפני כשנה, ג'ו ובעלה רכשו בית מהמאה ה-19, בעיר איפסוויץ' שליד בריזביין. הוא היה במצב עלוב למדי. הבעלים הקודמים השאירו אחריהם מטבח מיושן, טפטים פרחוניים משנות ה-70 ותחושה כללית של הזנחה ועיפוש. ג'ו שיפצה ועיצבה מחדש את חדרי הבית השונים ודיווחה על ההתפתחויות בדף שלה. מטעמים תקציביים, השיפוץ בוצע בחסכנות: חלק מהקירות וארונות המטבח נצבעו בצבעים כהים, קיר אחד צופה בטפט עשוי מעטיפות של ספרים ישנים והרצפה לוטשה. כל הרהיטים והאביזרים בחדרים נרכשו בחנויות יד שניה ובאתר אי.ביי, שחביב מאד על ג'ו. התוצאה מעלפת ועדיין נותרו לה כמה חדרים לעצב.
מזל טוב!
רשומות
יום הולדת שמח!!תודה על הפוסטים המקסימים, הצצה לבתים יפים והפרשנויות המעניינות שלך! מאחלת לך הרבה בריאות ושמחת חיים ובכלל רק טוב!!
השבמחקטלי שמציצה פה לפעמים.
בהחלט פוסט יום הולדת שווה! מזל טוב ליום ההולדת!!מליון אושר ועושר, מלא שמחה ובריאות! תמשיכי להעשיר אותנו בתובנות עיצוביות, בפוסטים מרהיבים, ברעיונות לאיך יהיה הבית שלי....מצאתי אצלך כבר כמה כאלה! קבלי נשיקות וחיבוקים מרחוק!!
השבמחקמזל טוב!!! הרבה שמחה, אושר וסיפוק!!!
השבמחקחוץ מזה, לג'ו יש טעם סופר-משובח. הבית שלה מושלם.
תמי
הי שילה, :)
השבמחקמזל טוב ויום הולדת שמח!
מאחלת לך שנים נפלאות, מלאות עניין ואופטימיות .
המשיכי לכתוב בבלוג שלך- מעשיר ומהנה לראות את עולם העיצוב דרך העיניים שלך.:)
מזלטוב וחיבוק,
מירה
לשילה
השבמחקהרבה מזל טוב ליום הולדתך.
מאוד מודה לך על האפשרות הנהדרת שאת מעניקה לנו הצופים, להסתכל בעיצובים כל כך אישיים ומיוחדים ולדעת שיש חיים עיצוביים אחרים מאשר דפים של מגזינים. וכל זאת בזכות דרך ההסתכלות המיוחדת שלך על העולם.
לעשות זאת יום יום זו בוודאי עבודה של אהבה.
הרבה ברכות ואיחולים
עינת
טלי, ציפי, תמי, מירה ועינת יקירותיי,
השבמחקתודה על הברכות מחממות הלב...איזה כיף לקרוא את מה שכתבתן. המילים הטובות והפידבקים החיוביים הם הגמול היחיד והאמיתי לעבודה שאני משקיעה בבלוג. :-).
זו באמת מלאכה שבאה מאהבה. בסופו של דבר, לא אני עיצבתי את הבתים שבפוסטים, לא אני צילמתי את הצילומים הנפלאים ולא אני יצרתי את עבודות האמנות. אני בסה"כ מביאה יצירות של אנשים מוכשרים לידיעתם של אנשים נוספים. יש בזה תיסכול מסויים, אבל במהלך התקופה שאני כותבת בבלוג, למדתי שגם בלוגריות היא סוג של אמנות. קצת כמו די.ג'ייז, אנחנו בלוגריות העיצוב משתמשות ביצירות של אחרים ומציגות אותן דרך נקודות המבט הפרטיות שלנו.
חיבוקים
טלי:-).
יום הולדת שמח לך.
השבמחקבהזדמנות חגיגית זו אציין כי הנאתי משיטוט בבלוגך - רבה. נראה לי שבזכותך הטעם שלי נולד מחדש: מעודן יותר, חופשי יותר, פחות מוכתב.
שיהיו לך חיים יפים, לפחות כמו אלו שמשתקפים בשלל הפוסטים.