ככלל, אני לא אוהבת את הבתים הישראליים המתוקתקים, עם המטבחים וחדרי הרחצה הכמו-פרובנסיאליים החדשים ואווירת הנוסטלגיה המזוייפת. רואים אותם באתרי הבית של כל מעצבת פנים ישראלית מצויה (מה לעשות, תמיד מדובר במעצבות וכולן עושות בדיוק את אותם העיצובים). יש משהו מלאכותי ולא משכנע בסטייל הזה. משהו חדש שמנסה להיראות ישן ולא מצליח, משהו עדרי, סכריני וחסר אופי. אבל זו רק דעתי.
הבית במזכרת בתיה אמנם שייך בגדול לסוגה הנוסטלגית, אבל הוא עשוי היטב ויש לו הצדקה: כאן מדובר באמת בבית משומר, בן מאה שנה, שדורש עיצוב בעל אופי ישן. שלושה דורות במשפחת הבעלים הנוכחיים, גרו בו מבלי לשפץ אותו. אולם בני הזוג שירשו את המבנה, הרחיבו אותו תוך הקפדה על חוקי השימור והפכו אותו לחלל מגורים בגודל של 290 מ"ר. הם שכרו את שירותי מעצבת הפנים נעה פריד לסייע להם בעיצוב הפנים. בשיתוף פעולה הדוק עם בעלת הבית חובבת הנוסטלגיה, היא העניקה לבית תחושת נוסטלגיה מתונה ומדוייקת, על ידי שימוש בריצוף שומשום אפרפר ואיבזורים צנועים, נטולי סלסולים. חלק נכבד מהרהיטים הם ישנים, שולחן האוכל נרכש בביתילי ושולחן הקפה בחלל המגורים היה במקור שולחן נגרים והתקבל כמתנה מנגר ששיחזר את חלונות העץ המקוריים של המבנה. בחדרי הרחצה משולבים כיור צדף משומש ורכישות משוק הפשפשים ואילו המצעים והוילונות בחדר השינה נרכשו בחנות פוקס-הום. החלל שהתקבל שובה לב ולמרות שיש בו כמה רהיטים חדשים בסגנון ה"כמו", שאפשר היה לוותר עליהם, הוא מקרין תחושה של עכשוויות שמחוברת בקשר הדוק ואותנטי לעבר.
הצילומים נלקחו מהאתר של מגזין נישה.
רשומות
זה בית יפהפה.בערך אחת לשבועיים אני פותחת את מגזין נישה שבו התפרסם ומתבוננת מחדש בתמונות.ממש מרגישים את האווירה הרגועה שיש בו.מקסים.
השבמחקאכן יפה, אבל אני ממש מבינה למה את מתכוונת. חייבים ספסל עץ במראה מיושן, חייבים קערת אמייל עם פירות, שלט cuisine ישן או פבסדו-ישן במטבח וכו' וכו'. הכל במקום ונראה כמו מתוך מגזין (אה, זה באמת מתוך מגזין ;)
השבמחקכלומר, אין שום דבר ממש מפתיע או מקורי או מיוחד.
אבל איזה ריצוף.. חבל"ז (גם באמבטיה אבל בעיקר מתחת לכלב...)
תמי
היי שירי ותמי:-)...
השבמחקתודה על תגובותיכן.
תמי- בבית הזה דווקא לא ניכר המראה המזויף, שצורם לי כל כך בבתים נוסטלגיים אחרים. כאן יש חיבור נכון בין העבר להווה, הן בגלל שמדובר בבית שחלקו בן 100, הן בגלל שהשתמשו ברהיטים ישנים והן בגלל שנמנעו כמעט לגמרי מכל מיני תוספות קיטשיות וחדשות. הייתי מוותרת על הספסל "המיושן" בכניסה ועל הארונית הלבנה הפסאודו-ענתיקה בחדר הרחצה. אבל בהתחשב במכלול המוצלח, זה ממש לא נורא...
אוהבת את הבית הזה ואת נעה פריד שעיצבה עוד בתים מקסימים. מה שמייחד אותה זה שהיא מצליחה ליצור תחושה של בית אמיתי שגרים בו מימים ימימה.
השבמחקבתור לקוחה של נועה פריד אני מוכרחה להגיד שזה בזבוז אמיתי שהיא רק באזור מזכרת בתיה. היא אחת מהמעצבות הטובות בארץ. מעבר לזה שהיא מעצבת שחבל על הזמן המסירות והאכפתיות שלה זה משהו נדיר!
השבמחקגם אני לקוחה של נועה פריד. לא רק שהיא מעצבת מעולה, היא גם אישיות מקסימה... בהצלחה נועה, אין עלייך !!!
השבמחקבתור אחת שרק יכולה לחלום על לעצב בית עם מעצבת
השבמחקמשהו בהתייחסות שלך, שילה, מאוד מנחם אותי
כלומר-
שאפשר לעשות דברים בדרך אחרת.
שאפשר לחשוב גם מחוץ לקופסאת העיצוב הטרנדי
שאפשר ללקט חפצים גם מהרחוב ולהוציא בית עם אווירה
תודה לך על הבלוג המקסים
בתור מי שמכירה את נועה שנים רבות, יודעת שמדובר קודם כל בבן אדם ורק אח"כ 'מעצבת'. הלקוח של נועה לעולם ירגיש שהוא בידיים טובות ונאמנות, ותמיד ימצא אוזן קשבת ולב פתוח. נועה מלווה כל בית במסירות ומתוך אחריות רבה למשימתה. השילוב של כישרון כה גדול ואישיות כובשת עושה כל בית שהיא מעצבת לפנינה.
השבמחקשלום לחמש האנונימיות!
השבמחקאנונימיות מס' 1,2,3 ו-5: ברור לי שאתן בעד נועה פריד, אבל אני מתחילה לחשוד שאתן מייחצנות אותה ואת עבודתה בצורה קצת שקופה מדי.
אנונימית מס 4: עשית לי נעימים בלב. המטרה העיקרית שלי בבלוג היא להוכיח שכל אחת (ואחד) יכולה לעצב לעצמה את ביתה גם בתקציב קטן ואפילו בחינם. וכמובן, שצריך לעצב כמו שאוהבים ולאו דווקא לפי טרנדים חולפים.
חיבוק :-).
הבית יפה מאוד בסגנון טוסקני משהו , יש בבית אווירה רומנטית - לטעמי יותר מדי, פחות הסגנון האישי שלי . הסגנון הרומנטי העתיק נוטה להיות כבד ולכן אני לא מתחברת אליו , אבל אם זו היתה המטרה הרי שהיא הושגה ובצורה מרהיבה ביותר
השבמחקכל הכבוד - מעצבת בטוב טעם.
כל הבתים של נועה זהים. אין עיצוב, יש הלבשת חדרים באותן חנויות.
השבמחק