"הדירה הזאת היא סוג של גן בורדלי", מגדירה דיאנה את דירתה בת 35 המ"ר בווסט-וילג'. את החלל הפיצפון חולקת הגננת הניו-יורקית עם שותפה, מה שלא הפריע לה לגדוש אותה בחפצים ובצבעים. "משום מה, אני לא אוהבת עץ טבעי", היא מודה "ולכן צבעתי כאן כל מה שנראה כעץ". נדמה שלכל אחד ממאות הפריטים שבדירונת יש סיפור חסכוני משלו: הספה המכוערת בצבע הסלמון חופתה בבד פוקסיה, השנדליר המוזהב עשוי מפלסטיק, מחיצת העץ האקזוטית נלקחה מירכתי מסעדה תאילנדית ונצבעה בשחור ומגש המתכת הישן על רגליים, הוא מתנה מהסבתא ומשמש כשולחן אוכל לילדים שמגיעים לדירה לשמרטפות. מה שלא התקבל כמתנה, נרכש בפרוטות בebay וברשת אאוטלטים זולה. חלק גדול מעבודות הבד נתפרו במכונה הביתית וגם החבר הצמוד תרם את חלקו לעיצוב הבלתי נגמר. "ילדים מגיעים לפה ונהנים מהדירה", היא מסכמת. "זה אולי מסביר מדוע בחרתי להיות גננת. אני אדם צבעוני מאד וגם ילדים קטנים הם כאלה".
הצילומים מכאן.
YYY
השבמחקזה מה שיש לי להגיד :))
.
.
.
ואם אפרט..
צבעוני.צפוף. מלא שמחת חיים - כמו החיוך של הגברת
אבל שני אנשים בגודל הזה ?? פששש קלסטרופוביה.
או שממש נמצאים שם רק לפרקים קצרים .
תודה :)
יעל
יעל: כל לימון יכול להפוך ללימונדה. זה מה שדיאנה עשתה בדירה הפיצית שלה. וממש לא משנה אם זה יפה או לא. בשבילה זאת הלימונדה הכי מתוקה בעולם.
השבמחק:-).
דירונת מקסימונת, מוצלחת ביותר בצבעיה , בארגון המיקום של דברים ושובה לב- לא משנה מה גודלה!
השבמחקמוצלחת ביותר!!!