את עבודותיו של מאיר כהן פגשתי בפייסבוק. ציוריו, שאינם אלא חריטות על לוחות מתכת, צדו את עיניי בפשטותם הראשונית. חלק מהעבודות מטושטשות ומצריכות התבוננות ממוקדת, אבל הן מעניינות ובעלות אמירה אישית משלהן.
מאיר כהן מסביר את יצירתו כך: "החיבור הראשון שלי עם ברזל היה בגיל 14, המתכת, החלודה, הכתמים,השאירו בי רושם של החומר אשר במהלך השנים הלך והתחזק. החריטה והפיסול הגיעו מאוחר יותר. אותם גיליתי תוך כדי רישום, כאשר במהלך עבודה לקחתי מזלג והתחלתי לחרוט על המתכת, בכוח, מתוך רצון לשנות, להטביע את רצוני. הרגשתי שהשילוב בין שתי הקצוות מתחבר לי למשהו מאוד עמוק ופנימי, אישי יותר.
אני מקבל את המתכות בצורה הנקייה והטבעית שלהן ומנסה לשלוט בדרכי הטבע שעוברים על החומר, החלודה היא מות החומר,הברזל עובר טרנספורמציה ומשנה את ערכו ואת סמליותו, מחומרי וגשמי אל עבר הרוחני והמטאפיזי. החריטה בחומר יוצרת משהו רענן וחדש ,חיים חדשים, ואלה מתחברים עם הישנים. עם הזמן העבודה משתנה. הדימוי הוא זמני, הצבעים זמניים. התהליך האמנותי מקביל לתהליך בריאה, והיצירה האמנותית הופכת ליצירת אלוהים. החדירה אל החומר באה ממקום של אינוס, אקט ברוטלי אשר מקורו בשליטה,זוהי הטבעת חותם, הטבעת עצמי בחומר,ביצירה חדשה שממשיכה לחיות ומהווה חלק ממני".
באתר שלו תמצאו יצירות נוספות.
רשומות
שני קצוות....
השבמחק