"אין לי טעם ספיציפי", אומרת ליאנטייה, שמתגוררת עם בעלה רוברט בעיר הדרום-אפריקנית פרטוריה. "אני אוהבת לעשות ערבב-התאם". לפני חמש שנים קנו בני הזוג, שהם בעלים של מסעדה מקומית, קומה שלמה ברב-קומות. הם שברו קירות והפכו את הדירות לחלל מגורים גדול ונוח בן 176 מ"ר. הדירה גדושה ברהיטים ובחפצי נוי שנרכשו לאורך השנים. עבודות אמנות של יוצרים דרום-אפריקניים נמצאות בכל פינה, לצד שטיחים אוזבקיים, מגוון בדים (חלק מהוילונות נתפרו מבדי כותנה ישנים של בתי חולים) וחפצים זולים ויומיומיים.
מה שמייחד את סגנונה של ליאנטייה אינו האקלקטיות, אלא התעוזה העיצובית. החפצים הגדולים, הצבעים החזקים, מגוון הפריטים מושכי העין, שמוצבים ביחד על שולחנות ושידות, כל אלה יוצרים תצריף חד-פעמי ומרתק, שניתן לחקור אותו שעות מבלי להשתעמם.
הצילומים נלקחו מ-apartment therapy.
רשומות
מקסים!
השבמחקסתיו
יותר מדי בשבילי
השבמחקהמון דברים יפים, אבל מרוב עצים לא רואים את היער.
הייתי מדללת 60% לפחות... שאפשר יהיה לנשום...
דנה.
היי דנה,
השבמחקכמו תמיד: על טעם ועל ריח אין מה להתווכח. גמני לא הייתי גודשת את הבית שלי. אבל במקרה המסויים הזה, הגודש הוא חלק מהמרקם העיצובי. אם היו פחות חפצים, לא היה נוצר המראה הספיציפי הזה (למרות שיכול היה להווצר עיצוב אחר, לא פחות יפה, אבל לא בלוק הזה).
:-).