בני הזוג הצרפתיים אודרי דוכאס וגרגואר אבריאל, שניהם בוגרי בית ספר לעיצוב תעשייתי בפאריס, עברו לגור בשכונת וויליאמסבורג הברוקלינאית והשתלבו מיד בנוף המקומי. את דירת הלופט הקטנה שלהם הם ריהטו ברהיטים ממוחזרים, שבנו בעצמם.
הצילומים נלקחו מהירחון ny magazine.
הספה בחלל המגורים, כמו גם מדפי המטבח וספסל נוסף, נבנו ע"י בני הזוג ממדפים שהשאיר הדייר הקודם בלופט. את הכורסא ושולחן הקפה הם בנו משאריות עץ. הכריות על הספה נתפרו מדגימות בד.
שנדליר מנורות השולחן מעל פינת האוכל עוצב בידי המעצב הישראלי לשעבר רון גלעד, שהעסיק בעבר את גרגואר ומתגורר באותו בנין שבו גרים השניים.
בני הזוג בנו לעצמם "ביתן שינה" בתוך חלל הלופט. בכדי שיוכלו ליהנות מהנוף המנהטני שנשקף מהדירה, הם הרימו את הביתן על כלונסאות ופתחו בו חלון צר.
וכך זה נראה.
הם צבעו קיר מאחורי חדר השינה המאולתר בצבע לוח, בכדי שיוכלו לרשום עליו רעיונות יצירתיים.
את חדר הרחצה המשעמם הם צבעו בגוון טורקיז כהה והתקינו מעל המראה מנורות בסגנון תעשייתי.
גרגואר בנה כסא בגובה של למעלה משני מטר "בכדי להזכיר לנו שהדמיון הוא אינסופי".
רשומות
הבית שלהם בהחלט מדליק, והנוף שלהם מקסים!!
השבמחקפשוט מרענן. גם עמוס וגם ריק, גם בלאגן וגם מסודר, ישן וחדש. פוקח עיניים. בחיים לא הייתי מעיזה ללכת על מדפי אחסון פתוחים שכולם רואים את כל הניירות שלי והבלאגן, ואיכשהו הם גורמים לזה להיראות כל-כך קל פשוט יפה ואפילו מסודר. אולי זו לא חוכמה כשאת הזרקור העיקרי מקבל החלון עם הנוף הפנומנלי הזה. כאילו שכשיש לך כזה נוף זה לא משנה איך הדירה שלך תיראה. וגם בלי החלון - וואוו. והשנדליר - גאונות. הכל נראה כל-כך לא מתאמץ וכה צנוע ועדיין כה מעורר השראה. אני ממש נהנית כאן. בבלוג הזה הכוונה.
השבמחקעכשיו אפנה להגיב על חדרי הילדים סוף כל סוף.
קרן