אני כועסת ואני לא יודעת על מי. מי הם קובעי הטעם, שמקפחים במשך שנים ארוכות את ציבור הילדים והתינוקות? מי הם המעצבים שמייצרים להם חדרים כל כך חסרי השראה? מדוע דווקא חדריהם של האנשים הקטנים, שאמורים להיות לונה פארק גועש של יצירתיות ושמחה, נראים כמו דופליקטים צחיחים מקרטון?
אבל למען האמת, האשם טמון גם בהורים. ולא רק בישראל. אני רואה תועפות של בתים מעוצבים לתפארת, עם חדרי ילדים משמימים ודלי אג'נדה. ונדמה שחדרי הילדים והתינוקות נמצאים בתחתית סדר העדיפויות של הוריהם. ובעוד שבעיצוב שאר החדרים הם מתאמצים להפגין מקוריות, הרי שברור להם שאת בעיית חדר הפעוטות תפתור בשבילם מעצבת יקרנית, שממחזרת את סגנון הנסיך/ה הקטן/ה מתוך שינה.
אז זהו, שזה ממש לא חייב להיות כך. לא, קוראותיי הישראליות. החדר של התינוק הפרטי שלכן לא צריך להיראות כמו מיליון אחרים. ואתן תצליחו ליצור עבורו (או עבורה) יצירה חד פעמית, דווקא אם תפסיקו לחשוב יקר ושבלוני ותתחילו לחשוב ממוחזר וחוץ קופסתי. מיטה ושידה חדשות מהניילון יוצרות מראה של אולם תצוגה ב"שילב". חפשו רהיטים עם אופי, כאלה שגם אם הם לא נראים מושלמים, תוכלו להטביע בהם חותם או להשאיר אותם כמו שהם. רדו מהכוורות הבנאליות ולכו על מדפים. הניחו לתכלת ולורוד לנפשם וחפשו גוונים אחרים או טפטים. התחשבו באישיותו של התינוק לצורך העיצוב. צבעים וחפצים שהולמים פעוט רגוע לא יתאימו בהכרח לבכיין מלידה. נסו לפשט. חדר תינוקות טוב לא צריך להיות מורכב ומסובך. ורוצו עם הדמיון שלכן. אל תחששו לנסות רעיונות חדשים.
מכיוון שמצאתי ברשת די הרבה חדרי תינוקות משכנעים, החלטתי לפרסם אותם בשני פוסטים. שימו לב לכך, שיש שתי מגמות בולטות בעיצוב חדרי התינוקות: "המגמה המקסימליסטית" של חדרי תינוקות שופעי חפצים ו"המגמה המינימליסטית" -ששולטת בז'אנר בשנים האחרונות- של חדרים תמציתיים, ממועטי פריטים ולעיתים כהים ומבוגרים למראה.
רשומות
איזה מקבץ נהדר!
השבמחקשהמסקנה העיקרית שלי זה לרוץ לסדר תחדר..
תודה!
יעילה
היי יעילה,
השבמחקבקרוב יגיע חלק ב' של המקבץ.
שמחה לקרוא שנהנית :-).
ה-ל-ל-ו-י-ה
השבמחקאמרת הכל! סוף סוף מישהו אומר את זה!!! בדיוק מה שאני חושבת! כל פעם שאני נכנסת לחנות מוצרי תינוקות (שלי השבוע יהיה בן 8 חודשים) אני תוהה למה זה צריך להיות ככה?! למה הכל כל-כך מלוקק, קיטשי וצ'יזי? נראה כל-כך מזויף ומתיימר. את התשובה קיבלתי לפני חודשיים כשנולדה אחייניתי. הרי חדרי ילדים מעידים יותר מכל על אופיים של ההורים ואותם חדרי ילדים מעוצבים מעידים גם על מין הילד. מה לעשות, לא כל האנשים בעולם הם יצירתיים. רובם עסוקים במרדף בלתי פוסק אחרי כסף ורווחה וזה לא חשוב או משנה בשבילם איך ייראה החדר כל עוד יהיה להם כסף למלא אותו. ואני לא אומרת את זה בציניות או בשיפוטיות. זה פשוט ככה. אז האחיינית המתוקה שלי קיבלה חדר בצבע ורוד ולבן, וכל צעצוע שיש לה עבר תהליך קבלה שהשלב הראשון בו הוא פסילה על פי צבע ומין. הכי לא פוליטיקלי קורקט... וההורים שלה קורעים את התחת כדי שיהיה לה הכל, פשוט הכל רדי מייד שנת ייצור 2011 וחלק מפס ייצור שמונה מליונים. ובהתאם גם חסר מעוף, אופי ויצירתיות. אבל מזל שיש את זה, מה היו עושים בלעדי זה?...
אוהבת מאוד את כל החדרים ששמת כאן, חוץ משניים: השחור-לבן והורוד פוקסיה, שמופיעים זה אחר זה. שני חדרים שברור שיד מעצבת הפנים ניהלה בהם את העניינים. אני לא אוהבת חדרים מעוצבים אלא חדרים שחיים בהם אנשים ושעשו אותם האנשים שחיים בהם. בשניים האלה אין שום דבר ילדותי אלא כאילו תמים אבל באופן מעושה, חדרי תצוגה. כל השאר וגם החלק השני - שיחוק.
וכפי שכתבתי כבר - אני נהנית ממך מאוד.
אולי אשלח לך יותר מאוחר תמונה של החדר של הילד שלי.
קרן
היי קרן,
השבמחקאכן כך. עיצוב חדר ילדים יכול להיות הכיף הכי גדול בעולם וממש לא צריך להיות מקצוען/ית בשביל זה. ואפשר לעצב בתקציב אפסי ממש. אני מעדיפה רהיטים ישנים יותר (בתנאי שהם בטיחותיים, כמובן) ע"פ "חדר תינוקות/ ילדים קומפלט" שהוא הסטנדרט בישראל. יש שוק ענק של רהיטי תינוקות וילדים יד-2ואפשר לעשות איתם נפלאות. חדרי הילדים הצרפתיים, למשל, שאני מכורה להם, הם כמעט תמיד משומשים.
:-).