גם אדריכלים צריכים לגור בחלל מתוכנן היטב. ולכן, כשהחליטו זוג הארכיטקטים היפניים יורי נארוסה (אשה) ויון אינוקומה (גבר), שמנהלים חברת אדריכלות משותפת, לתכנן את דירתם, הם בחרו לשתף בפרוייקט פירמת אדריכלות נוספת. הדירה הישנה, שממוקמת ברובע סטאגאיה בטוקיו, הציבה בפניהם אתגרים לא פשוטים: היא היתה בנויה כמסגרת בטון עם קירות פנימיים, שאסור היה להרוס. הארכיטקטים בחרו לערוך שיפוץ מתחשב, שיחבר בין עברה של הדירה לבין גישתם החדשנית של זוג הדיירים. הקירות קולפו לחלוטין מטפטים ומטיח ופגמי הבטון החשוף טויחו ונצבעו בשכבת פוליאוריתן. פנלים מעץ לבוד ובהיר הונחו על הרצפה, בכדי לסמן את המעברים בין החללים. החדרים רוהטו ברהיטים ספורים ודקי פרופיל, כמחווה למסורת המינימליזם היפני. ועל אף התחושות המגוונות שהדירה מעוררת, אי אפשר להתעלם מהרושם העז, שהיא משאירה.
רשומות
נורא ואיום. זה נעים להם ככה????
השבמחקאני מאמינה שכן. אחרת לא היו מתכננים ומעצבים ככה. גם בעיניי, יש בעיצוב הזה יופי רב, למרות שלא הייתי בהכרח מעצבת כך את ביתי.
השבמחק:-).
הי.יש המון יופי במרחב וברצון להשתלב, אני באופן אישי מאד אוהבת בטון, אבל עדיין הם מעט הלכו רחוק, כמובן לטעמי. קצת תליה של חפצים אישיים למשל. לי זה חסר. בכל מקרה יש כבוד ליפנים.
השבמחקהיי ציפי,
השבמחקחלל מגורים כזה או שאוהבים או ששונאים. קשה להישאר אדיש אליו. זה זן/ מינימליזם קיצוני וכל קישוט מיותר יקלקל את המארג.
בניגודג למה שאנשים חושבים, רוב הבתים היפנים גדושים בטירוף בחפצים. הדירה הזאת היא סוג של געגוע. ומי שגר כאן חייב להיות אסתטיקן סגפן בנשמתו.