פעם, בשנות ה30, ה40 וה-50, הוליווד זהרה כמו שצריך. הסרטים היו מלאי פאתוס והכוכבים שיווקו למגזיני הרכילות סגנון חיים ראוותני ונוצץ. והם נזקקו כמובן, גם לבתים שופעי גליץ וגלאם. מעצבי-על דוגמת ויליאם היינס ודורותי דרייפר מיהרו לספק את הביקוש ויצרו ללקוחותיהם הגחמניים טירות גדושות ברהיטי קטיפה, טפטים גיאומטריים ושידות מראה. וכך נולד סטייל ה-Hollywood Regency, שכולו פאר אלגנטי מנצנץ.
מי שרוצה לאמץ את הסגנון צריכה לזכור, שלא כל עיצוב אלגנטי הוא הוליווד ריג'נסי. להוליווד ריג'נסי יש מאפיינים מובהקים, שבלעדיהם זה לא זה, דוגמת: רהיטים אוריינטליים מצופים לכה או מראות, נגיעות סיניות (כלבי פו מחרסינה מזוגגת, למשל), צבעים מלכותיים כמו ורוד מעושן או אפור בוהק ועוד. ולמרות הכל, אפשר ליצור את הסגנון גם בתקציב מוגבל. בייחוד אם אתן גרות בארצות הברית ונכנסות לעיתים קרובות לebay, craig's-list ודומיהם.
סטייל ההוליווד-ריג'נסי מעולם לא פרש לגימלאות, אבל בשנים האחרונות הוא התמלא בתכנים חדשים, בזכות מעצבים אמריקניים מוכשרים כג'ונתן אדלר וקלי וורסטלר. הם אימצו את הגלאם הותיק, אבל קילפו ממנו את הכבדות המיושנת והפכו אותו להרבה יותר קל, עכשווי ומשעשע. וגם הרבה יותר נגיש לאנשים ראוותנים, שלרוע מזלם לא נולדו בצד הנכון של שדרות סנסט.
עוד על הסגנון תמצאו פה וגם פה.
רשומות
לעיתים גלאם זה מה שחסר לנו.רק קצת להרגע, לשטוף את העיניים. מאד יפה בעיני.
השבמחקהיי ציפי,
השבמחקlong time no hear.
למרות שהוליווד-ריג'נסי זה לא אני, יש בסגנון הזה המון חן. אני כל כך אוהבת את הגישה האמריקנית שאומרת, שמותר לחיות ולעצב כמו שאוהבים ורוצים, בלי לחשבן לאף אחד. זה גדול בעיניי.
:-).