כמה מפתיע להווכח, שדירתה של סופי דיגאר, מעצבת סריגי קרושה משגשגת, עשויה כולה מבטון. אבל סופי רצתה לגור בבית מינימליסטי ונקי, נטול הסחות דעת. החלל היה בעברו מפעל לאריזת פרחים וכשסופי רכשה אותו לפני שש שנים, היא קילפה את הרצפה והקירות וציפתה אותם בבטון אפור. הבטון שימש עבורה גם כחומר גלם לבניית ארונות המטבח, שולחן אוכל, שולחן הקפה והאמבטיה.היא שיבצה בדירה פריטים מודרניים ספורים וניקדה אותה בכתום, צבע חם וקייצי, שמונע מהעיצוב להיראות נוקשה וקר. זרי פרחים רעננים מזכירים לסופי את מה שהיה בדירה לפני שהפכה אותה למקדש זן עירוני.
הצילומים נלקחו מהאתר של marie-claire maison.
רשומות
בוקר טוב.אני מאד אוהבת בטון, אולי בגלל הבגרות שלי בעומר, בדרום ראיתי המון בטון מסביב. מצד אחד זה חומר קר אבל מסתתר בו משהו חם, שאפשר ליצור איתו דברים אחרים,שונים מהקור הראשוני. נראה לי שזה מה שהיא יצרה מהבית שלה. התוספות הכתומות הפכו אותו לחם ונעים מאד.
השבמחקאני אוהבת את נגיעות הצבע ואת השולחן סלון.
השבמחקסתיו
טוב, מינימליזם זה לא אני בדרך כלל, אבל לבית הזה אני מוכנה לעבור מחר. מצחיק, כשהסתכלתי בתמונות, חשבתי בדיוק מה שציפי כתבה - לכאורה הבטון קר, אבל בעצם יש איזו חמימות באפור הכהה הזה...
השבמחקיופי של בית!
דנה
היי ציפי, סתיו ודנה,
השבמחקבבית של סופי יש הרבה קסם. אבל לגור במשך שנים, בתוך קובית בטון אפור זה לא בהכרח סיפור נוח. צריך אישיות מיוחדת בשביל עיצוב כזה.
:-).