בית-חווה אי שם בארצות הברית.

קיראו לבית הזה וויט-טראש-אמריקני, הגדירו אותו כגלרית-קיטש-מחנויות-צבא-הישע. אבל שני דברים ברורים: א- לבעליו יש טעם אישי, מוגדר ומובחן משלהם.  ב- יש להם אומץ לעצב את ביתם לפי טעמם, בלי לדפוק חשבון לאף אחד.  הם לא חריגים בנוף האמריקוקי, אגב. בארצות-הברית, מולדת האינדיבידואליזם, עיצוב אישי ומקורי הוא שם המשחק.

חוות-הובי שוכנת אי שם במרחבי מדינת הדוד סם. זהו בית כפרי ישן, מוקף שדות ומטעים ודומה שדבר לא השתנה בו במשך דורות. בעלי הבית אוהבים מאד קיטש אמריקני וינטאייג'י וביתם מוצף בחפצי אמריקנה מכל הסוגים והמינים: מראות קיר עתיקות, רהיטי קאונטרי ורטרו, דמויות אבן גיר, כריות רקומות ומה לא. מבט מעמיק יותר מגלה, שהם מעודכנים גם בעיצוב המודרני, למרות שהוא תופס חלק מזערי מהמראה הכולל של ביתם. 

קסמו של הבית נובע משילוב החפצים והרהיטים, מתחושת הביתיות והחמימות שבו וגם מתעוזתם של בעליו לשים פס על כללי העיצוב המקובלים ולחיות עם מה שהם אוהבים באמת.

חזית הבית.

 האסם והמחסן.

 חדר המגורים צבוע בגוון מוקה עדכני למדי וגדוש בכלי קרמיקה, מראות וציורי נוף זולים.

חלק מהציורים נראים כציורים-לפי-מספרים, שנמכרו בעבר לציירים חובבים.

כמו בבתי כפר אמריקניים רבים, גם בחזית הבית הזה נמצא חדר מרפסת קדמי, שמשמש להסבה ולארוחות לא פורמליות. האהיל האדום חדש ועכשווי. בשידה הפתוחה מוצב עוד אוסף כלי קרמיקה וינטאייג'יים.

ליד החלון נמצאת פינת אוכל עם שולחן וכסאות גינה לבנים מברזל.

במזווה יש אוסף של חפצי נוי ישנים ושל כפיות מידה צבעוניות.

בלב המטבח הגדול נמצאת פינת אוכל כפרית.

ויש גם חדר אוכל פורמלי, עם כסאות רטרו ירוקים.

חדר השינה המרכזי משלב מספר סגנונות: ענתיק (הארון), כפרי (המיטה, המצעים, הארגז הירוק) ורטרו (מנורת הפיברגלס לצד המיטה). הוילונות הפרחוניים המודפסים רק נראים מיושנים. הם עושים עכשיו קאמבק מרהיב.

מול המיטה מתרווחת לה ספה אדומה בסגנון הוליוודי.

בחדר שינה נוסף, תלויות על הקיר שתי מראות-בר עתיקות.

ומזוית נוספת.

גם בחדר האורחים יש תערובת סגנונית. בולטים בנוכחותם וילונות הבוקרים החומים.

חדר הרחצה צבוע בצבעי פסטל.

אבל חדר השירותים הנועז הזה נצבע בגוון אדום-מזעזע.

חדר הכביסה עוצב כקאונטרי מתקתק.

על הארונית מוצגים עציצי קרמיקה מאמצע המאה שעברה.